« go back

Minhag Chabad regarding Pores al Shema and Short Kedusha

 

I have noticed that pores al shma (or just a short kedusha) is not usually done in Lubavitch shuls. Is this the official Chabad minhag or should it be done when needed? 

 

Answer:

While these concepts are mentioned by Poskim, including the Alter Rebbe in his Shulchan Aruch, various theories have been offered as to why they are not commonly practiced in Lubavitch.

It is worthwhile to note that the Rebbe mentioned regarding a similar concept (reciting Borchu at the end of davening, though different from our subject due to it not being brought in the Siddur) that the Alter Rebbe writes to refrain from it if it causes Machlokes.

 

Sources:

שו”ע אדה”ז סימן סט. פע”ח שער העמידה סופ”ב. וראה לקו”ש חל”ה ע’ 192 ואילך ובהנסמן שם. אג”ק ח”י ע’ רצו. ולהעיר מדרכי חיים ושלום (מנהגי הרה”צ ממונקאטש בעל מנח”א) סו”ס קכא: “וכן קדושה וברכו של יחיד האומר בתפלתו כשמתפלל ביחידות ויש שם עשרה שכבר התפללו, הגיד רבינו בשם אחד קדוש מדבר שקדושות וברכו כאלה אינם פורחים לעילא”, עכ”ד. ושמעתי מהרא״י שליט״א שוויי ששמע בפאקינג מהר״י ע״ה נעוושוולער שאין מנהגנו בקדושה קצר, והתבטא שקדושה כזאת היא בבחינת ״לאפאטראסע״. והיינו יתום מכל הצדדים… ובשעתו שמעתי הטעם שבאם איחר לא יעשה פרסום ובליטות מזה. ויש להוסיף מש״כ בשו״ת זרע אמת ג, ח שאין בכח היחיד לחייב הציבור להישאר. [וכבר המליצו המגידים ע״ד המאחרים, שמרגישים בנוח לעכב הציבור בכדי להספיק קדושה, שאי״ז במדת אהבת ישראל להטריח הציבור על חשבון היחיד, ובפרט כשפשע…]

ואוי״ל שחשו גם למגבי׳ קולו בתפילתו, שאף שע״פ דין מותר כמ״ש אדה״ז (ורק עד הקל הקדוש), מ״מ ע״פ קבלה החמירו מאד בדבר. וראה לקו״ש לה ויגש א. אבל בכה״ח קא, ז כתב להדיא שבאופן כזה אין חשש גם ע״ד הסוד. ולהעיר משו״ת רב פעלים ג סוד ישרים ז, ב. ולפ״ד, י״ל כנ״ל.

כן להעיר שלכתחילה צ״ל ששה שלא שמעו, ורק כשאא״פ – שאין נמצאים ששה שלא שמעו – סומכים להקל – שו״ע סט, א. אדה״ז שם ד. ודעת מהר״י מינץ שהובא בד״מ סט, ג ומג״א שם ד, שבקדושה אין לומר בשביל אחד שלא שמע. אלא דלא קייל״ן כוותי׳. ובתכלאל שאמי לפסח בבאר מרים ע׳ צב הביא שמנהגם שרק בשלשה שלא שמעו עושים כן.

ושוב העירוני משמועות וסיפורים מהדורת תש״נ ח״א ע׳ 142 שכתב:

ברכו בנוסח אשכנז: 

פעם, כשחזר אדמו”ר נ”ע עם בנו מאסיפה כללית בבית רבה של מוסקווה, הרה”ג ר’ שמואל רבינוביץ, אמר: היינט האב איך דעם ערשטן מאל געהערט א לאבאטע ברכו.

דהיינו: הרבי שמע בפעם הראשונה ברכו בלי קדיש לפניו כנהוג אצל מתפללי נוסח אשכנז.”

ע”כ.

אבל יתכן שהכוונה שם לברכו רגיל ולא לנדו״ד, וכמנהג העולם בתחילת ערבית (להפסיק בין קדיש לברכו), ובפרט בליל שבת ובמוצ״ש (שאין שום קדיש לפניו) או לברכו בתרא.

 

 

#6749