Why does Chabad say so many Kaddishim, it becomes a chore instead of an uplifting experience, just too much. Also, according to basic Halachah, how many Kaddishim do you have to say?

 

The saying of Kaddish in general and by a mourner, in particular, has great significance in halacha and more so in kabbala, which is beyond the scope of this answer. Nevertheless, I will give a brief explanation to answer your questions:

Our custom, based on instructions from the previous Rabbeim quoted by the Rebbe, is to say kaddish at least 16 times a day. One of the reasons given is that every Kaddish affects the Neshama for 1 1/2 hours; 16 × 1.5 = 24. Obviously any amount of Kaddish will benefit the Neshama.

The minimum one should try to say is one Kaddish per Davening (after Aleinu).

 

אמירת קדיש נת’ בטור או”ח סימן נו ובזוהר פ’ תרומה דף קסט, ע”ב מובא בבית יוסף שם.

מנהגנו ע”פ הוראות רבותינו נשיאנו כפי שמובאים במכתב כ”ק אד”ש נדפס באג”ק חי”ד ע’ קפח. ספר המנהגים – חב”ד ע’ 77-79. וראה גם באג”ק ח”י ע’ שב ואילך בענין רבוי קדישים. וראה בארוכה הנסמן כאן:

An Ovel whose Hebrew is not fluent enough to serve as Chazzan: In addition to the Kaddeishim that a non-Chazzan recites, may he supplement them by attending another Minyan and reciting the Kaddeishim there as well, even though others are reciting it too?

פעם אחת בכל שלוש תפלות – כך הוא בלבוש סימן קלג, שלכן תקנו להניח הקדיש אחרי עלינו ליתומים שאינם יכולים להיות ש”ץ, ושם כתב  “שאין צריך שום דבר יותר ליתומים”. וכך נהג האריז”ל – עיין באבן השהם סי נו. אך ראה בפתוחי חתם שם אות טז שביאר שבשחרית הכוונה לקדיש אחרי פטום הקטורת.

וראה גם אג״ק יא ע׳ לג.

 

 

#6234 (2)