Why does Chabad say Psalm 25 and do Nefilas Apayim despite the dangers from the Zohar that Ashkenazim and Sephardim avoid?

As per the Alter Rebbe’s Siddur. It must be said with proper concentration.

Sources:

כדעת הזהר ח״ב רב, ב. ח״ג קכ, ב. מחז״ו צג. אבודרהם. מצות זמניות לתל׳ הרא״ש הלכות תפלה ע׳ תיז. ריקאנטי פ׳ קרח עה״פ ויפלו על פניהם. ובכ״מ. וכן הובא בב״י או״ח קלא. וראה גם מנורת המאור לר”י אלנקאוה ע׳ 160. אגדת אזוב לר״י האזובי ע׳ קמא. ובחריפות, בשלילת אמירת מזמורים אחרים, בתולעת יעקב סוד נפ״א ע׳ כב. וכ״כ בעולת תמיד קלא, ה.

וכ״ה בשער הכוונות דרושי נפ״א ע״ד הסוד. וכן הנוסח בסידורי האריז״ל. ובסידור של״ה תמה מאד על הקהילות שאין נוהגים כן. ובצדה לדרך מאמר א, כלל א, לז שכן מנהג רוב המקומות.

שלא לאומרו מחשש סכנה – מקורה בקיצור של״ה עניני תפלה מס׳ חולין, שכ״כ מעצמו בדרך נ״ל. וכ״ה במג״א קלא, א בדרך נ״ל בטעם מנהג מדינות אלו. והביאו אדה״ז בשו״ע קלא סוס״א.

וראה מה שהשיג על המג״א בסידור עמודי שמים להיעב״ץ במקומו. ושם, שהעונש רק באינו מכוון בשאט בנפש. ובכה״ח קלא, לא, שהנזק רק כשמכוון למסור עצמו למיתה לברר מתוך הקליפות. ובא״א מבוטשאטש קלא, שמי שלבבו שלם לעשות עצמו טפל לרצון ה׳ גם כשאומר לפעמים ללא כוונה אין זה בכלל מש״כ בזוה״ק. ובמורה באצבע ג, פז ופח, שהסכנה רק במטה ראשו תוך ידו ובמכוון למסור נפשו על קדה״ש משא״כ למסור עצמו בסוד מיתה על קיום התומ״צ. וראה גם בספרו קשר גודל יט, יג. ובשלחן הטהור קלא, א שאין חילוק לענין הסכנה אם אומר נפשי אשא או במות זכרך. וראה כעי״ז בסידור יעב״ץ.

ולמעשה, כן גם מנהג כו״כ מאחבנ״י הספרדים אלא שיש שאין נופלים על פניהם או שמדלגים פסוק ראשון. וכ״ה גם אצל כמה מהאשכנזים. וכן במנהגי חת״ס, זכרון יהודה. ועוד. וכן נהגו בכמה חצרות חסידים. וראה בכה״ח קלא, לד, שרחום וחנון לא נזכר בכתבי האריז״ל.

#51298