סימן נ׳ אלפים: שהה כדי לגמור כולה בק”ש

שאלה:

היה באמצע ק”ש ונשמעה אזעקה וירד למקלט. ובמקלט לא יכל להמשיך לקרוא שמע, כי היה שם צואה וריח לא טוב. והיה צריך להפסיק משך זמן רב. האם חוזר לראש.

תשובה:

נחשב כאונס מחמת שאין המקום ראוי. וחוזר לראש.

מקורות:

צדדי הספק האם שכרגע לא יכול להמשיך בגלל הצואה נחשב שהמקום לא ראוי, או שמא נאמר שהיות והכל בגלל האזעקה ואם לא היתה אזעקה לא היה יורד כלל למקלט וממילא נחשב כאונס ליסטים, ראה בנו״כ השו״ע או״ח סה.

והנה באפיקי מגינים סה, ג וכן בביאורים לשם לחדש שהנמצא במקום צואה לא חשיב כאונס, אלא א”כ הוא באופן שאינו יכול לצאת מהמקום שם. אמנם, דין שהה מחמת אונס מקורו בברכות כד, ב, וקאי התם בנמצא במבואות המטונפים. וגם שם הרי יכול ללכת מהר או לא להיכנס מלכתחילה. וראה גם בבה״ל קג דמספק״ל בידיו מטונפות מחמת שיכול לנקות ידיו. וצ״ע מרמ״א צ, כז. וראה במשנ״ב עח, ה, שמבואר מדבריו שאף שיכול להתרחק מהצואה מ”מ כל ששהה חוזר לראש לכתחילה. וראה בארוכה קובץ ברכת אליהו ע׳ שג ואילך. ונדפס גם בלשון ים מאיר א, נה.

ועכ״פ בנדוננו, כיון שאינו יכול לצאת מהממ”ד כעת לכו״ע ה״ז אונס מחמת שאינו ראוי.

ולא נהירא למימר, שיש לנו לדון אחר שורש הסיבה, שהרי בפועל עתה נמצא במקום שאינו ראוי. אמנם ח״א שליט״א כתב שיש לפשוט הספק ממש״כ בב״ח שיסוד החילוק בין סוגי האונסים הוא אי הוה לי׳ ליזהר מעיקרא שלא יבוא לידי כך. וכ״כ במחצה”ש למג”א סה, ב, בסברת החילוק בין אונס דלסטים לאונס שהמקום או האדם אינם ראויים, ד”דוקא במים שותתים על ברכיו מקרי גברא דחויא, דהוא פשע דהוה ליה להשתין קודם התפלה, וכן אי אין המקום נקי הוה ליה לבדוק, וזה לא שייך בהאי דסימן ק”ד, לכן כתב דבסימן ק”ד לא הוי גברא דחויא ואינו חוזר לראש. וא”כ הוא הדין אונס לסטים לא הוי אונס, כיון דהוא לא פשע לא הוי גברא דחויא”. והב״ד הב״ח גם בפמ”ג שם, שכשהמקום או האדם שאינם ראויים הוי פשיעה אבל שאר אנס מאי הו״ל למעבד.

ולפ״ז כשהוכרח לילך למקלט מחמת האזעקה והמקום אינו נקי, הואיל ולא פשע ומאי הוי ליה למיעבד ה״ז כאונס דלסטים.

אבל כ״ז נכון אם נאמר שהכל תלוי בפשיעה. ואין ד״ז מוסכם. ובערוה״ש סה, ד נראה שעיקר החילוק אם האונס מחמת דין שאינו יכול להתפלל או מסיבה צדדית. גם ממה שבמג״א קיצר בהעתקת דברי הב״ח ולא העתיק טעמו. ומשמע שיסוד החילוק אינו תלוי בדין פשיעה. וכ״ה בדברי אדה״ז ומשנ״ב שם. וכ״ה בלשון הראב״ד ורשב״א שתלוי אם גברא דחיא או לא. וכ״מ בהמשך דברי המג״א, ובמחה״ש.

ותו, שאם נאמר כן תצא דינ״א שאם בדק עצמו לפנ״ז ושוב נצרך לנקביו, ושהה כדי לגמור כולה אינו חוזר לראש. והוא מחודש.

ועוד, שאפשר שגם בבורח למקלט מחמת ליסטים או אזעקה צריך לבדוק המקום לפני האזעקה, ובפרט שהרבה פעמים ידוע מראש שאפשר שיצטרך לרדת לשם.

וגם מסברא נראה שאם נאמר שדינו כפשיעה מצד עצמו, מסתבר שאף שסיבת הליכתו לשם באונס, אכתי איכא פשיעה במה שלא בדק המקום. ולהעיר שגם בב״ח כתב רק ״כמו פושע״. ומשמע שאינו מחמת פשיעה ממש.

ותיתי להו להרבנים בעל מלאכת בורר, אבני דרך, הלכה סדורה שהחכימו אותנו בהערותיהם ושלי שלהם הוא.

#50000