Coding Agents running on Shabbos

 

Question:

AI coding tools (“agents”) have improved considerably over the last year. A user can provide minimal instructions, and the agent will go ahead and build entire features mostly autonomously. The user might interrupt to make corrections, or once the agent has finished, provide feedback for another round of changes. Most of the time, there is a human in the loop, but sometimes there isn’t.

Most of the time, the code stays private, but sometimes a user will publish it online under their own authorship. The code isn’t usually used immediately, but there are scenarios where it could be deployed automatically — say, a user reports a bug on a website, which triggers an agent to fix the issue without any human involvement.

Analogy: Imagine you have robots that create and maintain machines on a factory line.

Case 1: Building out a feature

The robot is tasked with creating a machine before Shabbos. (With agents: you ask the agent before Shabbos to build out a feature.) In this case, you might not care that the work gets done specifically on Shabbos.

Case 2: Responding to user bugs

You task the robot to fix any machines that break on Shabbos. (With agents: you configure the agent to respond to user-reported bugs and push fixes on Shabbos.) In this case you care that the bug gets fixed in a timely manner.

Questions (for each case):

  1. Are these clear-cut cases of zilzul Shabbos?
  2. Is there also an issue of אוושא מילתא, particularly if the code is public and linked to the user?

 

Answer:

Unless it is common that these activities happen via AI agents, it is forbidden. Even when it is common, if it makes noise, it is forbidden, unless this is the normal way of doing these.

Still, one would need to consider if there are aspects of degradation of Shabbos sanctity.

 

Sources:

ע״פ דין כשיודעים שנעשה מאליו מותר, כמו בחטים לריחיים, שהכל יודעים שטוחנות מעצמן. וגם להדעות שיש לחוש במקום דאוושא מילתא, שבמקום שאין מנהג יש להחמיר כן – הנה כשדרכו כך מותר כבדין העמדת זוג המקשקש ע״י משקולת – ראה בכ״ז בשו״ע ורמ״א רנב, ה.

ובעיקר הענין דאוושא מילתא כשאין רעש אבל נעשה בפרהסיא – בעו״ש רנב, יד שבפותקין מים לגינה אפילו עובר דרך רה״ר. והובא בכה״ח שם מט. וכ״מ בפשטות בתשובת רב שרירא גאון, באוצר הגאונים שבת יח, א ד״ה ת״ר פותקין, עייש״ה. ודברי העו״ש הובאו בשו״ת צי״א ד, לא בנוגע לממטרות. והאמת, שכ״מ מסתימת הברייתא שבת יח, א, ובכל הפוסקים.

אמנם באו״ז הלכות ע״ש ב, מדמה דין דיחיים דאוושא מילתא לבנין שדה ומרחץ וכו׳. ומפורש עוד שם בהיתר דפריסת מצודות: כגון שלא יהא דבר מפורסם. אבל לא הובא בשאר ראשונים. וראה מנוה״ט בקני המנורה א שמחמת עשן הנראה מרחוק בעשיית יי״ש דמי לריחיים. (ולהעיר ממג״א רמג, ד שמחמת עשן שיוצא מחוץ למרחץ יחשדוהו וכו׳). אמנם, סיים עלה שבסו״ס רמג משמע דלא אוושא מילתא ע״י עשן. ובאמת, כן מוכח מהמפורש שמותר להניח מוגמר מע״ש. ואולי מיירי כשאינו נראה לחוץ. ודוחק.

וראה שו״ת מנח״ש א, ט שכתב ג״כ, כדברי צי״א, רק בהשמעת קול אסור ולא בדבר הנראה ואינו נשמע. וכ״כ בשש״כ כו, ז. קובץ הלכות קמינצקי שבת א, ד הערה ו.

ואף שלכאורה מאי שנא ראי׳ משמיעה, נראה שבהשמעת קול גדול איכא פרסום טובא וזילותא טפי, אף שלהסברא משום חשד צ״ע הסברא לחלק. ונראה שלדינא הכל אחד, שמחמת הפרסום איכא חשד. ואף שבכ״מ משמע דתרי טעמי נינהו, לדינא נקטינן לאסור בדאיכא תרווייהו.

ובכל אופן, הרי מותר להדליק נר מע״ש אף שאורו הולך למרחוק. וכן נהוג בנר חשמל. (ובמנח״ש דן רק במה ששעון שבת מדליק או מכבה בשבת. ותיקשי, גם על ההדלקה מע״ש. ויש לחלק טובא).

ונראה שבדבר שדרך להעריכו מאתמול ודאי ליכא למיחש.

וראה גם דרך המלך שבת ד מלכה ד, יז שהעיר בהרבה מהנ״ל.

ומה שהחמיר בשו״ת חלקת יעקב או״ח א, ע במזכירה אלקטרונית – נראה ברור שטעמו משום זלזול בקדושת השבת ולא מדינא, ראה שם היטב. והשיגו בשו״ת בא״מ ו קונטרס עלעקטריק נ. ושם, שאם גדולי הרבנים יגזרו גזירה נכוף ראשנו עיי״ש. וראה גם שש״כ כט, ל. חזו״ע שבת א ע׳ קנב. רבבות אפרים א, רנה. שבה״ל ה, כח. (אבל ראה שם ח, לט ואילך). ואכן מעולם לא שמענו שינתקו המשיבון לפני שבת. וראה הלכה ברורה יוסף רנב בבירור הלכה לב.

וכן מש״כ בשו״ת אג״מ או״ח ד, ס לאסור בשעון שבת משום זילותא – הרי נתקבל ההיתר בתפוצות ישראל לא רק בנוגע להדלקת אור. וראה שו״ת יבי״א י או״ח כו. הלכה ברורה לבנו רנב בבירור הלכה ב. ולהעיר מאג״ק יב ע׳ קצד, גם בנוגע הדלקת או כיבוי חשמל.

וראה מה שהתירו בבית חרושת לתעשיית תרופות שיש מכונות אוטמוטיות – בשו״ת היכל יצחק או״ח לה ואילך. ישכיל עבדי ה או״ח לג. ועוד. אלא שהמדובר בשעהד״ח ובמקום הפסד.

 

 

#49236


Add Comment

Your Email address will not be published