אמירת ״שאר דבר״ עם הציבור

שאלה:

כתוב בשוע״ר סי׳ ס״ה סעיף ב׳ ״והוא הדין שאר דבר שהציבור אומרים כגון תהלה לדוד צריך לקרוא עמהם שכן דרך ארץ״.

מה פירוש ׳שכן דרך ארץ״. ומה הם שאר הדברים שהציבור אומרים?

תשובה:

פירוש שכן דרך ארץ – כפשוטו, שלא להפריש עצמו מהם.

שאר דברים – היינו כל דבר של קבלת עומ״ש וכיו״ב, או שנראה שפורש מן הציבור כגון אם אומרים בדרך של ציבור בקול וביחד. וכדומה.

וגם אם כולם קוראים פסוק ראשון  בלחש צריך לקרוא עמהם  “שלא יראה כאלו אינו רוצה לקבל עומ”ש עם חביריו”. (ולמעשה, יש לומר שמע ביחד ובקול).

וכן בעלינו, שאף אם אין כל הצבור אומרים עלינו ביחד בקול, צריך לומר משום  קבלת עול מלכות שמים.

למעשה, המנהג היום לומר שמע ועלינו עם הציבור, ולא אשרי.

מקורות:

ראה היטב במחז״ו לה. בית מאיר סה למג״א ג. חיי״א כא, ז. שלחן הטהור רלז, ב. משנ״ב מח, ג. ערוה״ש סה, ו. שו״ת אג״מ ג או״ח פט. משנ״ה י, כב. הליכות שלמה תפלה ו, יא הערה 27. דעת נוטה  א, מד – ע׳ רז. ירחון האוצר חו׳ יג. קובץ הערות ועיונים ישיבת תות״ל קרית גת, חו׳ ה – תמוז תש״ע. קובץ העו״ב גל׳ תתלד.

שמע בקול – שו״ע אדה״ז סא, ה. סא, כה. שו״ע סב, ה. וצ״ע שהושמט בשו״ע אדה״ז. וראה הליכות מנחם כט, ד.

המנהג היום – ראה ערוה״ש שם. וכן מנהג רבינו, כמובא בהליכות מנחם מ, ה. שם מד, ו. וראה ערוה״ש שם.

וראה כאן בסו״ד

If one finished Shmone Esrei and the Minyan was saying Aleinu, should one say Aleinu with the Minyan or go straight to Tachnun?

 וראה גם מאמר מרדכי סה, ו לענין אם זה חובה או רשות.

#49024
#51141