כסף או חטיף שנמצא במכונה לממכר מזון

שאלה:

לגבי כסף שנמצא במקום לקיחת העודף במכונה לממכר חטיפים, האם מותר לקחתו, בהנחה שהקונה שעבורו יצא העודף התייאש ממנו, או שמא נחשב שהכסף לא יצא מרשות בעל המכונה, שלא יודע מכך ולכן לא התייאש, ואף אם נאמר שמא מחל מראש כי הוא יודע שזה עלול לקרות והוא יודע שיתכן שהעוברים ושבים יתירו לעצמם לקחת את הכסף, הרי יתכן לומר שאינו מוחל כי חושב בטעות שמלכתחילה זה לא שייך לו אלא למי שהיה אמור לקבל את העודף.

לגבי חטיף הנמצא במכונה, האם נאמר שיש לחשוש שהקונה ששכח לקחתו וודאי התייאש מכך, כי מן הסתם מיד שם לב ששכח שהרי מן הסתם היה רעב או צמא ולכן התעסק לקנות, או שנאמר שאם בפועל שכח, מה שאינו סביר, הרי יתכן שעדיין הוא בשכחתו וטרם שם לב ועדיין לא התייאש (ואפשר שאין וודאות שכבר התייאש).

או שנאמר שלא סביר שהקונה חטיף ישכח ולא ייקחנו, ולכן יש לחשוש ולתלות יותר שנפלו שני חטיפים בטעות, ולכן מה שנשאר הוי של בעל המכונה, וגם אם נאמר כך, מה הדין?

תשובה:

תלוי. אם יש מודעה על המכונה איך לנהוג במצב כזה, והמכונה נמצאת במקום של יהודים שומרי תורה ומצוות – יש לקיים את ההוראות.

באם לא, הרי אלו של המוצא. ואם יש מצלמת אבטחה במקום, ויש להניח שבעל הבית (הקונה או המוכר) לא התייאש מחמת המצלמה, חייב בהשבה.

מקורות:

מצד הקונים, ה״ז בגדר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה. זהו נוסף לזה שכיון שמעות אינן קונות מעיקרא לא זכה הלוקח, זולת אם נידון מצד סיטומתא (אמנם במטבעות ה״ז שייך לקונה). וכן בחטיף, מסתבר שגם בזה התייאש. ולא שנא מאדם עשוי למשמש וכו׳. ועוד, כיון שלא יצא מרשות המוכר שייך אליו. וראה נתה״מ קצד, ב.

ומצד המוכר, לא זכה בשל לוקח שה״ז חצר שאינה משתמרת. וגם אם נאמר שלא קנה לוקח, הפקר הוא. ואף באופן שהקונה יכול לבקש מהמוכר להחזיר לו, וכן באופן שהוא חצר המשתמרת (כגון שדפק בטלפון ויצאו מטבעות), או כשנפלו ב׳ פחיות, א״צ להחזיר להמוכר, דמעיקרא מייאש שיודע מראש שכמ״פ לא יחזירו, והיא אבידה מדעת וע״ד תמרי דזיקא דמעיקרא מייאש, כיון דאיכא שקצים ורמשים דקאכלי להו (ב״מ כב, ב. ובתוד״ה תאנה שם כא. ב כשמצוי עוברי דרכים).

וליכא משום יאוש ברשות בעלים, כיון שאינו משתמר – ראה קצוה״ח רנט, א ונתה״מ שם א.

ועוד סברא שבעל המכונה אינו רוצה בו שלא יתחייב שוב ללוקח.

ויש לצדד, כהסברא שכל שלא ידע עליו מעיקרא ה״ז יאוש מדעת. וראה ריח הבושם ירחי א, ל הע׳ קפט אות ב – ע׳ שכו ואילך. וראה שם עוד סברות.

וראה משפטי התורה ג, ט. שו״ת משנ״ה ג, ט. שם יז, קמג. להורות נתן ח, קטז ואילך. ישועות שלמה ב, סג. בנין אריאל ע׳ 200. שערי שלמה גרוסמן חו״מ ב, סב. בית אהרן וישראל גל׳ רכו.

#48843