תרגום של ׳פת לחם׳

 

בתרגום עה״פ פת לחם בפ׳ וירא, פתא דלחמא. וצ״ע אם נתכוון שהוא רק פרוסה קטנה (ראה רס״ג, רד״ק, רבינו מיוחס. שכל טוב, כסף נבחר. ועוד. וכדברי חז״ל ב״מ פז, א, שאומרים מעט ועושים הרבה. וראה מצו״צ שופטים יט, ה. שם ש״א ב, לו. אבל לדידי׳ ככר היינו לחם שלם. אבל ראה רד״ק שם. ולהעיר מרד״ק ש״א י, ד. וראה להלן) או להוציא פת אורז ודוחן כברש״י סנהדרין ע, ב.

אמנם, בפסוק פתות אותה פתין פי׳ בצע יתה בצועין.

ומשמע שפת אינו מלשון פרוסה. ופת היינו לחם, וכבגמ׳ והובא בפירש״י׳ דפיתא סעדתא דלבא, שפי׳ פיתא – היינו לחם.

וכן ככר לחם תירגם פתא דלחמא, ראה תצוה כט, כג. ואולי לאונקלוס גם ככר אינו שלם. כרד״ק. וראה עץ יוסף למדרש שמואל ח,ו.

ואולי גם תיבת ככר וגם תיבת פת באו בכדי לשלול, שאינו מוסב על כללות המין שהוא לחם. ואכן בלשון מקרא (משא״כ בלשון חכמים) לא מצינו לחם בלשון רבים כיון שהוא שם המין. (ובאמור כג, יז תביאו לחם תנופה שתים, וכן ש״א י, ד שתי לחם, ולא אמר לחמים. אבל בככר וחלות מצינו ככר לחם אחת או חלת לחם אחת. וכן חלות לחם). ואלא לומר שהיא חתיכת לחם או לחם שלם.

גם י״ל שלחם כולל גם שאר מיני מזון.

וע״ד הדרוש י״ל שפסח הי׳ ולחם עוני היינו פרוסה.

גם יל״ע מתי תירגם לחים ומתי לחמא.

 

 

#47224