תרגום של ׳ארם נהריים׳ ו׳באר שבע׳

 

הערות לגליון כתרגומו פ׳ חיי שרה תשפ״ו:

במה שכתבו בנוגע לתרגום אונקלוס שפי׳ ארם נהריים ״דעל נהר פרת״ –

הנה, גם בפירש״י (המיוחס אליו) דה״א יט, ו כתב שיושבת על נהר פרת.

והנה בל׳ ״בין שתי נהרות״ – בכלל, בכ״מ בתורה הנהר מכוון לפרת, כבבלק כב, ה. יהושע כד, ב ובתרגום שם ושם. וראה אדרת אליהו בלק שם. ולשון בין הנהרות (עירובין יט, א. קדושין עב, א. ירושלמי יבמות א, ו, אם נאמר שהכוונה לארם נהריים. ואכ״מ) בה״א הידיעה משמע שהכוונה לנהרות הידועות מכבר. ולא אמנה ופרפר. כן להעיר מל׳ המדרש שוח״ט א: דוד קרע את הנהרות.

ולהעיר, שבערוך ערך מספוטמיא, שפי׳ מסוס תוך ופי׳ פוטמוס – נהר. והיינו תוך הנהר, שאברהם בא ממקום שבתוך הנהר. ועד״ז בב״ר ל, י. והובא בשו״ת חוט השני סוסי׳ לה.

ושם פירש דהיינו שיושבת בין חידקל ופרת. ונקט התרגום ״דעל פרת״ לחלק בין ארם זה לארם דמשק וארם צובה שאינן על נהר פרת. ולא הזכיר חדקל שדרך התרגום לתרגם המשמעות ולא פי׳ המלות. עכ״ד.

ונראה בכוונתו שהתרגום נקט פרת שהוא העיקר. ואכתי צ״ע מה טעם הוזקק לשנות מתרגומו הפשוט, ולהבהיר איזה עיקר.

ולפי פשוטו אפשר שבאונקלוס נקט שארם יושבת ליד אחד משתי הנהרות הידועות, ולא בין שתיהן.

ועוי״ל, שהוא כעין שם דבר בלשון רבים כמו כמטחוי קשת, ראה אונקלוס שם. וכן תירגם תבואות עללתא בלשון יחיד (אלא שיש שניקדו עללתא, הלמדי״ן בשב״א, וה״ז לשון רבים). ולפעמים תירגם מצות פטירא ולא פטיריא. וכהנה רבות.

ומצינו בשם מחנים שכתב ברמב״ן ס״פ ויצא, שהכוונה למחנה אחד והדרך בשמות להשתמש בלשון רבים על דבר יחיד.

וכן י״ל כאן, ובפרט שאין מדרך התרגום לפרש טעם שמות מקומות, שפירוש המלות ארם נהרים הוא ארם שליד נהר פרת. והטעם שנקרא כך, לפי שהוא עיר השייכת וסמוכה לענין של נהרות. ולא בהכרח שיש שם ב׳ נהרות.

ומענין לענין, בתרגום אונקלוס פרשת תולדות כו, לג, תירגם באר שבע בארא דשבע. ובקצת מקומות כ״ה גם בר״פ ויצא כח, י. וראה מש״כ בהעמק דבר ר״פ ויצא.

אבל בוירא כא, לא מתרגם באר שבע. וכן שם לג: בבאר שבע. וכן כב, יט: באר שבע. וכן הוא שם כו, כג. שם מו, א. ונראה שאין ענינו מדרש שמות המקום. אלא לומר המציאות באיזה מקום הי׳. אבל כאן בא ליישב מה שקשה בלישנא דקרא על כן שם העיר ההוא באר שבע, שלכאורה כבר נקרא כן ע״י אברהם כמפורש בקרא על כן קרא למקום ההוא. וכמה ישובים בזה. ואכ״מ.

ויש שכתבו דתרי באר שבע איכא (רשב״ם וראב״ע פי׳ הקצר.ר״ח פלטיאל. ועוד). או שבפ׳ וירא קאי רק על מקום הבאר, ולה״כ על כן קרא למקום ההוא. וכאן בפ׳ תולדות הכוונה על העיר, וכמפורש, על כן שם העיר (ראה רס״ג. וחזקוני וירא. רוקח. בכור שור ואמרי שפר כאן. ר״ח פלטיאל). וי״ל שאצל אברהם נקרא כך רק על ידו, וכאן מפרש שנקרא כך גם ע״י כולם. וראה להלן.

ולכן, בא לומר שכאן אי״ז באר שבע אלא בארא דשבע. והיינו שהטעם שנקרא באר שבע אינו ע״ש השבועה, כבבאר שבע דאברהם (ואף שהיו שם שבע כבשות, וכבתיב״ע, מדה״ג, רד״ק, שכל טוב, ועוד שם, הרי בקרא מפורש טעם השם רק מחמת כי שם נשבעו שניהם. ולהעיר ממש״כ בקובץ העו״ב שמות תשע״ד), אלא ע״ש שהוא באר השביעי (כבספורנו ועוד. וראה אוה״ת ר״פ ויצא). ואולי קאי כפי׳ הספורנו, שהוא אותו מקום אלא שנשתנה ניקוד השם מחמת השינוי בפירושו (ראה גם ר״ח פלטיאל ורבינו מיוחס. וראה באר מים חיים). וצ״ע בפי׳ הספורנו, שהרי בכל הפסוקים שלאמ״כ מנוקד בקמץ. וראה דעת נוטה תולדות קעה.

ויותר נראה, וע״פ הנ״ל שאין דרכו לתרגם שם המקום לארמית, שלפ״ז באמת לא בא לתרגם באר שבע. ובהקדם שצ״ב שאם קראו יצחק שבעה מדוע שם העיר באר שבע, ולא שבעה. ונראה, שבאמת נקרא שבעה, אלא שבלשון העולם, נקרא הבאר שליד שבעה. ודמיון לדבר, חות יאיר שתירגם כופרני יאיר, שאין חות מעצם השם. וא״ש גם הלשון עד היום הזה בשניהם (ראה דברים ג, יד. שופטים י, ד), שבפי העולם נתקיים שקוראים להם כך, אף שאי״ז קביעות שם ממש. (אבל שם אפ״ל באו״א, שלא נתקיים השם נבח. ועד״ז מצינו בכאן – ראה מושב זקנים, פי׳ רד״ל לפרדר״א לה.יפ״ת לב״ר סד, ז. משך חכמה. העמק דבר. מהר״ש מבעלזא. ועוד. ואכ״מ).

אלא שכמה נוסחאות בתרגום אונקלוס.

ושו״מ שעמד בזה במכתב בעל נתינה לגר, נדפס בס׳ פרנס לדורו ע׳ 84. אלא שחסר שם, ולא ביאר כל צרכו.

 

 

#47056