לטבול פעמיים

 

שאלה:

אשה חלמה שאם תלך למקוה מסויים – מקוה ישן מאד – תלד זכר. אלא שרגילה ללכת למקוה אחרת, העדיפה מבחינת השגחה וכשרות, והרב שלה ממליץ ללכת לשם. החליטה שתטבול תחילה במקוה הרגיל ושוב פעם שנית במקוה הישן. האם יש בכך חשש הלכתי?

 

תשובה:

אין חשש. אבל אסור לה לברך פעם נוספת.

 

מקורות:

בתוספתא מקואות ה, י שהטובל פעמיים ה״ז מגונה. והובא ברמב״ם מקואות א, ט ובשו״ע יו״ד רא, סב.

וכמה ביאורים נאמרו בדבר: שאינו יכול לאנוס עצמו לטבול כהוגן בפעם הראשונה (ראבי״ה תתקצא), שטובל רק חצי הגוף בכל פעם (או״ז מקואות שלז), שלא תטבול כראוי שיסמכו על הטבילה האחרת (ר״ש מקואות ז, ו בכת״י. וראה גולות עליות מקואות ז, ו בסופו פסקא ד – במהדו״ח ע׳ רטו. שו״ת דברי יציב לקוטים והשמטות פג) דילמא דייב לאינשי ולא חזי לי׳ (כלה רבתי י. ורבו הפירושים בזה, אם משום זהירות מטומאה, או מחמת דרך ארץ שמתיז מים עליהם. ועוד אופנים כיו״ב ואיכא דגרס: דילמא דייק, או דייך, דריך על אינשי), דמיירי במקוה מצומצמת (כברא״ש מקואות כא. רי״ו תולדות אדם וחוה נכ״ו ח״ה. האשכול ס. וכ״ה בטושו״ע שם וקצח, כט. ט״ז שם עו. ש״ך קל) דמיחזי כיוהרא שמתחסד יותר מן הדין (ראה זר זהב וחס״ד לתוספתא שם), שישרפו תרומה וקדשים שנגעה בהם אחר טבילה ראשונה, או שיחשדו בה שאכלה בטומאה או ששימשה בטומאה (ראה משיב דבר דלקמן), שיחשבו שטובל רק להקר וממילא דלא בעי כוונה (ריב״ש רצג. הובא בב״י יו״ד רא, ד״ה ומ״ש ולא יטבול בו פעמיים. סב וש״ך קצח, לט) לענין תרומה וקדשים. ויש שכתב לחשוש גם לבעלה, להדעות דגם לבעלה בעי כוונה (ראה רמ״א קצח, מח. שו״ת משיב דבר שם. דגו״מ תנינא סוף הל׳ נדה. אבל בד״מ רא שם שבזה״ז ליכא למיחש בטובל פעמיים משום ה״ט. וגם בדגו״מ כתב לדינא שאין לחוש, שי״א שאצ״כ וי״א שהוא רק במים מצומצמים).

ורוב הטעמים אינם שייכים כאן, שאין מי שיודע מזה. וכבר כתבו שמקוה מצומצם אינו מצוי. ועוד, שבימינו דליכא תרומה וקדשים לא חיישינן. וממה שמברכת על הטבילה מוכח שהטבילה אינה להקר. וכיון שיש משגיחה בודאי תטבול כהוגן. ואם הוא ממדת דרך ארץ – בודאי ליכא חשש בכגון דא. ולהעיר מעובר אורח לאדר״ת צג, שבמים מרובים משובח כשטובל פעמיים.

וראה בערוה״ש רא, קצד. דרכ״ת שם שי. שו״ת משיב דבר ב, לז.

 

 

#46909