If a woman missed davening mincha, should she daven two Shemoneh Esrei at Maariv even though she doesn’t usually daven maariv?

 

Yes.

 

Sources:

דנו בזה גם בנוגע לשאר תפלות למ״ד שאינה חייבת. ובפרט בנוגע לערבית לפי מאי דקייל״ן שפטורה מערבית. וראה גם אצלנו 39495. והנידון כאן באו״א, בתשלומי מנחה מחמת שאינה חייבת בערבית.

אבל למעשה נקטו הפוסקים שמשלימה בערבית – ראה מחה״ש רסג, יט. א״א מבוטשאטש שם י. מחיי״א ה, ט. משנ״ב רסג, מג. כה״ח שם סה. קצוה״ש עד בבדה״ש ה. (ויש שחידשו דתפלת ערבית ליל שבת שאני שי״א שהיא חובה, וי״א שהיא חובה גם לנשים. ולא מסתבר לפרש בדבריהם כך. גם אפ״ל דקאי במי שמתפללת ערבית תמיד. וכ״ז דחיק ואתי מרחיק. שו״ר שכבר כתב הגרשז״א בשלחן שלמה דלקמן שסתימת דברי המשנ״ב דבכל גווני קאי).

וראה שו״ת אול״צ ב, ז, כד. שלחן שלמה ערכי רפואה ב ע׳ רלא, הליכות שלמה ע׳ קסג. וראה בארוכה שיעורי הגריש״א ברכות כו, א. ושם ע׳ רפב שכן המנהג.

ובמש״כ שם לדון אם דין תשלומי מנחה בערבית רשות כערבית או חובה כמנחה, והביא מרש״ש ברכות כו, א ד״ה טעה שדינו כרשות, ושבשפ״א חגיגה ט, ב ד״ה בתוס׳ נקט שהיא חובה, ובהערות המו״ל שכדבריו מבואר בצל״ח ברכות שם לתוד״ה תפלת השחר – הנה כרש״ש – כ״ה גם בתהל״ד קח, יב. ואפשר, שיש להוכיח כן גם משו״ת מהרי״ל קלב, ממש״כ סברא שאפשר לצאת תשלומין דע״ש במעין שבע דערבית ליל שבת, והרי מה שיוצא במעין שבע תפלת ערבית היא מחמת דערבית רשות, ומבואר שדין התשלומין כדין תפלת שעתי׳. וכ״כ להוכיח בתהל״ד שם. וראה גם דע״ת קכו, ג.

אלא שאין בידינו להדיא שדעת מהרי״ל בטעם ההשלמה במעין שבע לפי שהיא רשות. ובלא״ה, לדינא כתב במהרי״ל שאא״פ לצאת במעין שבע. ואף שטעמו שבכלל לא ס״ל שאפשר לצאת גם במעריב במעין שבע, אפשר דעדיפא מינה משני. ועוי״ל, שבאמת ס״ל שתפלת תשלומין חובה היא, אלא שדינה כדיני תפלה דהשתא וחלים עלי׳ כל תנאי תפלה דהשתא, והיינו שיכול לצאת באותו אופן, אף שטעמי ההיתר ל״ש בזה.

ובפמ״ג קכו במ״ז ה כתב להדיא, שאין לצאת במעין שבע רק לערבית ולא לתשלומי מנחה לפי שהיא חובה. וכ״כ גם במגן גבורים קח בשלה״ג ז בתחילתו דשאני תפ״ע שהיא רשות מתשלומי מנחה שהיא חובה. וראה שם באלף המגן ז שהב״ד צל״ח שם. וראה גם לידידנו שליט״א בגליון פניני הלכה תולדות תשפ״ב שציין ללהקת אחרונים דלא כרש״ש.

ואף להמבואר בכ״מ שתפלת תשלומין קיל טפי מתפלה דעכשיו, לענין לחזור בשכח יעו״י בתשלומי מנחה. וכ״כ במגן גבורים גופא שם בשלה״ג ז, וראה גם במאמ״ר שם טו – יש לחלק. וראה שיח מרדכי וויסמאן ט, ב, ג – ע׳ רצג – מש״כ לחלק בדבר, בדברי טעם. גם במאמ״ר משמע שנקט שתפלת תשלומי מנחה חובה, וכתב שאינו מעכב ביעו״י רק מחמת שמתפלל בשעה שפטור בשכח יעו״י.

ולהרבה פוסקים לא אמרינן דדין תפלת תשלומין קיל מתפלה דהשתא, וכל חד כי דיני׳׳, וס״ל שבאמת הי׳ צ״ל שבשכח יעו״י בתשלומי מנחה חוזר, אלא שלפי שאין מקדשין החודש בלילה אין לו לחזור. ובהכי יישבו קושיית התוס׳ ברכות כו, ב, ובכ״מ, מ״ט נזקקו לטעם שבשכח יעו״י בערבית אינו חוזר משום אין מקדשין בלילה ותיפוק לי׳ דערבית רשות – דנפק״מ לתשלומי מנחה (ראה באה״ט קח,יז. מגן גבורים בשלה״ג שם. שפ״א שם. ובכ״מ).והא לא״ה דין התשלומין כדינה וחובה היא. וראה בגליון הנ״ל עוד מזה.

ונראה שלב׳ האופנים אם תשלומי מנחה כדין ערבית או לא, מבואר שאפשר להשלים בתפלת רשות, שלרש״ש ודעמי׳, לא גרע מתפלת ערבית לאנשים שהיא רשות, ולכן השלמת מנחה רשות. ולפמ״ג ודעמי׳ – מוכח יתירה מזו שחייב להשלים בתפלת רשות.

ויתר על כן, דעת שו״ת האלף לך שלמה נג, שבכה״ג שצריך להשלים מנחה, גם תפלת ערבית חובה, שמחוייב להתפלל ערבית בכדי להשלים מנחה. וראה גם הליכות שלמה יג הע׳ 25 בשם הר״ד בהר״ן עד״ז. (אלא שכל הנ״ל חלוקים עליהם).

ובכלל, סברא היא שכל סיבת תשלומין מנחה בערבית אף שאינו באותו יום, מבואר בגמ׳ ברכות שם, דצלותא רחמי היא כל אימת דבעי מצלי ואזיל. וה״ט גם לנשים. ומש״כ בשיעורי הגריש״א שם שדין תשלומין בערבית הוא רק למ״ד שהיא חובה, מבואר איפכא בדברי על האחרונים הנ״ל. ומה שהביא בהערת המו״ל מצל״ח שם לתוד״ה תפלת השחר בד״ה עוד נסתפקתי שכ״כ – כ״כ רק בדרך אצדודי מצדד לה. אלא שהגריש״א ר״ל דשאני רשות דאנשים לפי דאין לבטלה בחנם אבל בנשים רשות גמורה היא. אלא שבעיקר הטעם דתשלומין מבואר מחמת דרחמי היא, וכל שעוסק בתפלה בדרך רשות גמורה או רשות שאין לבטלה – סו״ס עסוק בתפלה.

ובהערת המו״ל שם הביא מחי׳ הגר״ח תפלה י, ו שלרמב״ם אף דהאידנא שווי׳ חובה אכתי שם רשות עלה, ועכ״ז ס״ל שטעה מתפלל ערבית שתים. ומש״כ שם לדחות דאנן קייל״ן כראב״ד ששם חובה עלה – אינו נוגע בעיקר הדיון למ״ד דשם רשות עלה אם אפשר להשלים אז.

ועוד כתב שם להוכיח מתוס׳ דל״ש השלמה לתפלת רשות. והנה גם אם נניח כן, האידנא קיימינן בענין אחר להשלים תפלת חובה בשעה שמתפלל רשות. ואין ראי׳.

ולמעשה גם הגריש״א פסק שם לדינא להשלים בערבית.

 

#46654