Interruptions while reading Shnayim Mikra
Question:
May one interrupt while reading Shnayim Mikra?
When one cannot be ma’avir the whole sedra at once, may one pause at sheini, shlishi, etc. or only at the ‘pei’ and ‘samach’?
Answer:
Yes. Either option is fine, as long as it’s not in middle of an inyan.
One should refrain from interrupting during the following sections:
עשרת הדיברות
שירת הים
תוכחה
מ״ב מסעות
שמונה פסוקים אחרונים שבתורה
Explanation:
The Alter Rebbe (OC 285:6) writes that while some have the custom to read the entire week’s Shnayim Mikra without interruption, the basic Halacha allows for it to be divided – for example, reading one Parsha today and another tomorrow.
In this context, Parsha refers to a textual section marked by breaks in the Torah (known as Parshiyos Pesuchos and Setumos). One may also divide it by Aliyos – e.g., reading until Sheni one day and from Sheni to Shlishi the next.
From this we can infer the following:
- Ideally, one should read the entire week’s Shnayim Mikra without any interruption whatsoever (see also here).
- Pausing is acceptable between Parshiyos/sections.
- One should avoid interrupting within a single section. [While this third point is only implied by the Alter Rebbe, it is stated explicitly by the Mishnah Berurah (Shaar HaTziyon 285:11)].
Of course, if necessary, interruptions are permitted.
Sources:
להעיר מרשימות סה: ״לפעמים היה מסיים בש”ק כי היה מפסיק בחזרת פרשת השבוע אבל לא באמצע פרשה. לפעמים היה מתחיל להעביר ביום ה’ ומסיים בש”ק, ער האט ניט געהאט קיין כח״. וראה רשימות קפה.
בערוה״ש רפה, ז, הביא ראי׳ שמדינא מותר להפסיק, לפי שאותם שקורין פרשה בכל יום, הלא מפסיקין הרבה, ולכן אין לזה מקום מדינא. עכ”ל. אבל ראה דולה ומשקה ע׳ קנד, שודאי שמותר להפסיק לאחר שסיים לקרוא מה שהי׳ בדעתו לקרות באותו היום, ורק אם קורא כל הפרשה ברציפות אסור להפסיק באמצעה. וראה תפארת ההלכה ג, מט. ומסתבר, דתרתי איתנהו בגווה – שלא להפסיק במה שהי׳ בדעתו, ושאם באפשרותו יסיים כל הפרשה ברציפות. וראה כה״ח רפה, טו ולב.
ראה בהליכות שלמה תפילה פי”ב הערה 105 שהנשאל שאלה בהלכה ישיב לשואל. (ולהעיר מלקוטי ספורים פערלאוו ע׳ תעד). ושם, שמותר להפסיק גם לכל מה שמפסיקין בשבילו מתלמוד תורה, וכגון כל מצוה עוברת, שמותר להפסיק בשבילה מתלמוד תורה. וראה גם חזו״ע דיני שמו״ת ו. ובשו״ת לב חיים ג, כג, והובא בכה״ח שם טו, הקורא שנים ומקרא ומרגיש צמאון וצורך לשתות, יפסיק לשתות. וראה אשרי האיש ע׳ קיז, שאין איסור להפסיק לדברי תורה, אך יותר טוב שלא להפסיק כלל. וראה כאן.
בין פרשה לפרשה – ביוסף אומץ ע׳ 268, לאחר שגמר אותו הענין. וראה שעה״צ רפה, יא. ולהעיר מסידור דע״ק בפי׳ דברי אבות עמ״ס אבות ג,ז.
ויש שנזהרו שלא להפסיק באמצע פ׳ פתוחה או סתומה מהא דברכות יב, ב, פרשה דלא פסיק משה לא פסקינן. אבל כשבדעתו להשלים אח״כ לית לן בה. וכן המנהג בשיעורי חת״ת. ועוד. וראה מג״א רסי׳ רפב. אדה״ז תצד, יב. טו״א ר״ה לא, א. מרומי שדה ר״ה שם. שו״ת ערוה״ב או״ח כב. קרן לדוד או״ח ל. מגדלות מרקחים יג. להורות נתן ב או״ח לא. חיי הלוי א או״ח מא.
והמנהג בכ״מ לומר שמו״ת במשך השבוע, ולחלקו לשבעה חלקים (ראה הקדמה לסמ״ק), ביום ראשון עד שני (וכבשיעור חת״ת. ולהעיר מהלשון בהיום יום כ״ה שבט). וכן המנהג אצלנו בליל ששי לומר שמו״ת עד שני או שלישי (ראה אצלנו 2129). ודלא כערוה״ש רפה, ד בסופו. וגם לדידי׳, היינו רק לענין אופן הקריאה אם לקרוא כל פסוק ב״פ ואח״כ התרגום, או כל פרשה ב״פ, שלענין זה המצויין בחומשים שני שלישי וכו׳ אינו נוגע. אבל בקורא כל פסוק ב״פ. אלא שמפסיק באמצע במקומות הנ״ל – אין פגם.
ובמעשה רב נט, הובא במשנ״ב רפה, ב, שאומר התרגום אחר כל ענין כמו פתוחה או סתומה או אחר מקום שנראה יותר הפסק ענין. והרי החלוקה בחומשים הוא גם בגדר הפסק ענין (אבל ראה מעשה רב קלב בהנהגת הגר״א בעצמו).
ובפרט שידוע שחלוקת העליות שבחומשים (אף שיש מפקפקים. ואכ״מ) מקורו טהור בהררי קודש, ומובא בתיקון ישכר בן דורו של הב״י – עד, ב ואילך. ומשמע שהוא מהגאונים. וראה נוהג כצאן יוסף, מנהגים דק״ק וורמיישא, מנהגי פיורדא ועוד. יש שכר הל׳ ס״ת ו. ס׳ חיים פלאגי טז, יד. שלחן הקריאה יב. משנ״ב קלח בשעה״צ א. וראה ערוה״ב שם. ובכמה שיחות קודש נתבאר אופן חלוקת העליות ע״פ הענין.
וראי׳ אלימתא מהדעות שיכול לצאת שמו״ת בשמיעת הקריאה מהש״צ. והרי הש״צ מפסיק ע״פ החלוקה שבחומשים.
וכנ״ל, כן נהגו בכ״מ – ראה ארח דוד מהדורת תשפ״ב ע׳ תרמב הע׳ 13. ישא יוסף אפרתי ג סו אות ו – ע׳ צז. דרך שיחה א ע׳ ב. הליכות הרועים ראנד ע׳ סה. פני הדביר הפטקה ע׳ תרסא. קובץ אור יצחק סקאליע ב ע׳ ע. רשימות וזכרונות ע׳ לד. ועוד.
וברשימת היומן בהנהגת אדמו״ר מוהרש״ב, כנ״ל, אבל לא באמצע פרשה – איכא לפרושי נמי דקאי על חלוקת העליות שבחומשים (ראה כעי״ז היום יום כ״ה שבט. ובכ״מ). וילע״ע.
#4601
