Using a Lemon Manual Squeezer on Shabbos

 

Question:

Is a lemon manual squeezer allowed to be used on Shabbos and Yom Tov to squeeze lemon juice? (of course, directly onto the food)

Here’s a link to a lemon squeezer.

 

Answer:

If it’s specifically made for small amounts (as into salads) and not for large amounts (as in for drinking), there is room for leniency.

 

Sources:

בקצוה״ש קכו בבדה״ש יט כתב לאסור בכלי בסחיטה לתוך אוכל. והב״ד בשש״כ ה, ג. וכ״כ בשו״ת משנ״ה ח, נא. איל משולש ג, יב.

וכ״כ גם בסחיטת שאר פירות המותרים בסחיטה – ראה חוט שני שבת ב, כד, ה – ע׳ נט ד״ה ודע. שש״כ שם הערה ד. קול סיני ע׳ 266. ועוד. ור״ל לדמות לגבינה במורג חרוץ (ראה בא״מ שם). וכ״כ בשו״ת בא״מ ו, צו – בנדו״ד ממש.

אבל בפמ״ג שכ במ״ז יב שבשאר פירות  אף בכלי שרי. וי״ל דהיינו כלי שאינו מיוחד לסחיטה. ודוחק.

וראה גם מש״כ בעל בינת שמחה באליבא דהלכתא גל׳ סג ע׳ יג להתיר עכ״פ בשאר פירות. ולא ראה דברי הפמ״ג.

אמנם, בעיקר הדברים צע״ג לדידי, שהרי מסחטה אינה מיועדת למלאכה, שהרי אפשר לסחוט לתוך אוכל. ובשלמא בגבינה במורג חרוץ, שמצ״ע מיוחדת למלאכה, אלא שכעת חותך וטוחן גבינה. ואפשר שכ״ה בטחינת קפה בריחיים שלהם. ובכל אופן, התם הדר) לטחון לימים רבים. והוא גדר אחר דעובדין דחול מחמת זלזול יו״ט. וכאן אתינן עלה מצד כלי המיוחד למלאכה. אבל כלי המיוחד לסחיטה, אינו מיוחד למלאכה דוקא. וכמו שמותר להשתמש בסכין לפי שמיועד גם לחתיכות גדולות.

וכה״ג מצינו להתיר נתינת כרשינין בכברה, ואינו בכלל עובדין דחול. וצ״ל כיון שאין כוונתו לברירה כלל.  וכן מצינו בכלל בכלים המיוחדים לברירה כמים צלולים במשמרת ועוד כמה דוגמאות. ועוד מצינו בכמה כלים בכלל של״ח לעובדין דחול. וכן נקטו רוב ככל הפוסקים שאין חשש עובדין דחול במקלף.  והדברים עתיקים.

ובפרט במסחטה ללימונים שי״א שבכלל מותר לסחיטה. (ול״ד למסחטה המיועדת גם לתותים ורמונים וכו׳).

ועוד, שאין לאסור מצד עובדין דחול רק כשיש חשש למלאכה דאורייתא – ראה תשו׳ הרמב״ם בלאו שו, הובאה במג״א שטו, א. ובגדרי עובדין דחול נתחבטו רבים. ולכמה מההגדרות ליתא בעניננו. ול״ד כלל להאיסור בספוג, ראה אדה״ז שלה, א.

וגם, והוא העיקר בנדו״ד, שכמדומה ברור שעיקרו לסחוט ע״ג אוכל, ולא לשתי׳. וממילא, גם אם נאמר שכלי המיוחד דוקא לטחינת גבינה ג״כ אסור, ודלא כנ״ל – שאני התם שמיועד לדבר שמצ״ע הוא מלאכה, מלאכת טחינה, אלא שנעשה באוכל המותר, שבדבר שאינו גדו״ק ליכא טחינה באוכלין. אבל כאן עיקרו לסחוט אוכל מתוך אוכל, שמשקה הבא לאוכל כאוכל, ואינו בגדר מלאכת סחיטה כלל. ועדיף ממשמרת לדעת הרמב״ם, שאין בשה שם מלאכה כלל. וה״ט דליכא עובדין דחול במקלף דל״ד למורג חרוץ, כפי שהאריכו בכ״מ.וכש״כ למש״כ בהליכות שלמה שיט, א להתיר בכלי קטן שמיועד לטחינה וחיתוך לאלתר. וראה שו״ת יבי״א ג, או״ח כא, ה ד, מה בסופו. וי״ח. והארכנו במק״א.

ועוד חילוק שאין דרך לטחון אלא בכלי, אבל בסחיטה שאפשר ביד, מנא לן לאסור גם בכלי.

והנה, בדברי הריב״ש, מרא דהאי שמעתתא דאיסור גבינה במורג חרוץ, בשו״ת קפד, מצינו שהשואל רצה להתיר במגרד לתוך הקדרה כבסחיטה לתוך אוכל. והריב״ש השיב לו שטחינת גבינה בכלי המיוחד אסור, ודליכא היתר טחינה לתוך קערה. ומשמע קצת, שאילו הי׳ מותר לתוך קערה כבסחיטה ליכא גם החשש דעובדין דחול. ויל״ד. ושו״מ כדברינו במשא המלך שכ, ו, ד. מנחת יעקב דהאן שבת ב מלאכת סוחט ג, , יג – ע׳ שעח. וראה נהמת ארי׳ דש ב בסופו – ע׳ עד. ודבריו אי״מ לדידי ולדכוותי. קובץ משנת יוסף יא ע׳ מ. טו ע׳ קד ואילך. ובשיח דוד גבאי א, יט דרך באו״א.

 

 

#41483