Is a woman permitted to tub bathe and/or swim on an Onas Prisha?

 

Question:

Rav Braun, I am writing to ask if you can please clarify the issue of tub bathing and swimming on an Onas Prisha – both Onah Beinonis and the other Onos (Haflagah and Chodesh).

We have been taught that this is not permitted lechatchilla (nor is internal washing) and if the need is great to swim or bathe (in tub, not shower) that one should ask a Rav, which usually results in being told to do a bedikah prior to swimming or tub bathing on an Onas Prisha.

I was told that some poskim hold that if a woman did tub bathe or swim (water reaching internally, which is unavoidable in such cases) on an onah beinonis, on her own, then she would have to start sheva nekiim over again. The Alter Rebbe does not hold this way, and if a woman did do this, she would not have to begin her count again.

We would like to confirm the issue. Namely, is a woman permitted to tub bathe and/or swim on an Onas Prisha, and in particular on the Onah Beinonis (or a kavuah) at all, or is a bedikah required beforehand, or nothing is required and it is not an issue.

 

Answer:

The psak that was written is correct, that it is permitted to take a bath etc. on a day of an onah. Below is the reasoning for the psak and marei mekomos.

 

Sources:

בנוגע לרחיצה קודם בדיקות – ע״פ דין אין איסור. ובלשון הרב – אג״ק י ע׳ שלה – לא שמעתי שתנהגנה כן. ואפילו לדברי הב״ח – מדובר בשהי׳ זמן רב (וכלשונו ״שנים או שלש שעות״, ואף את״ל שאינו בדוקא, מדובר בזמן רב) במרחץ.

אלא שיש שהחמירו שלא לרחוץ סמוך לבדיקה. ואף שגם בזה יש לפקפק – שהרי מנהג כשר לרחוץ לפני ההפסק (אבל להעיר שבקיצור שו״ע כתב שהוא אחרי ההפסק), ולא נזכר בפוסקים להמתין (ויש לדחות דמיירי ברוחצת מסביב ולא בפנים), ועוד שלפני טבילה מאריכין בחפיפה ויושבות באמבטיא, ולפעמים ה״ז לפני הבדיקה, ונוגע למעשה בכלות הטובלות ביום השביעי, וכש״כ בחופפת מערב שבת וטבילתה במוצ״ש, ולא מצינו שיחששו לזה – מקום להחמיר לכתחילה לחכות קצת זמן.

והנה, כ״ז לענין בדיקה בז״נ. אבל, כאן מיירי בענין אחר – ברחיצה ביום הוסת גופא, שגם הב״ח שהחמיר כתב להקל בזה, והרי אצ״ל ידי׳ בין עיני׳ כל היום, ולא מצינו למי מהפוסקים שיכתוב בהדיא שלא לרחוץ. ובטהרת ישראל שכתב כן, לשיטתי׳ קאזיל שהחמיר כחומרת חוו״ד שצ״ל מו״ד כל היום. ונגררו אחרי הטהרת ישראל כמה אחרונים.

ולא הבנתי מש״כ אחרוני זמנינו מד׳ הפרישה – וציין אליו רבינו קפט, יג. ובפשטות לא ס״ל כוותי׳ מדלא העתיק דבריו בפרט זה, וכן השמיטו דבריו בש״ך וט״ז וחוו״ד – דהרי מיירי ברחיצה אחר שעברה עונת הוסת, ומאי שיאטי׳ לנדו״ד. ובדרכ״ת הביא כן להלכה מהקיצור שו״ע. וכ״ה במסגה״ש. והרי גם הם ס״ל כהחוו״ד. וגם שם מיירי באופן שעברה עונת הוסת. והפרישה עצמו כתב ליישב באו״א. ולפי תי׳ קמא אין  לחוש. כן להעיר שאולי יתכן כדבריהם באופן שרחצה פני׳ של מטה בכוונה להדיא, משא״כ ברחיצה רגילה אפי׳ באמבטי. ובוסתות שומעין להקל.

אמנם, בבא״ח פרשת צו ס״ה כתב כן. ואין הכרח שעלינו לנהוג כוותי׳ בזה. וגם לדבריו, באם רוחצת אחרי הבדיקה לית לן בה (אא״כ כשי׳ החוו״ד).

סו״ד אין סיבה להחמיר כ״א בסמיכות להבדיקה. והרוצה להחמיר בכלל – תבדוק מקודם או תשים טעמפון.

 

 

#411