Ripping Toilet Paper on Shabbos

 

Question:

I saw your answer regarding toilet paper. Is it also אסור if I use the paper towel/toilet paper first and then rip it off the roll so I am not making a keli when ripping because its already dirty and not fit for use?

 

Answer:

If the ripped paper is still somewhat usable, one may not do so. If it’s no longer usable, although some wish to permit doing so, in practice one must avoid it because they are making the roll more usable now.

When stuck without tissues in the bathroom, one may be lenient in using toilet paper without tearing it from the roll, allowing it to roll into the toilet and flush, so that the water can dislodge the dirty piece and send it immediately down the drain.

 

Sources:

הנה, בהדין שאין קורעין נייר משום מתקן כלי (ואכ״מ לדון בדין קורע ומחתך), שבפשטות כן הוא גם בנייר הנזרק לאשפה, כמו בנייר לצלות המליח, ובקטימת הדס לחצוץ שיניו, ועוד כהנה רבות. ומסופקני, בחותך נייר מגליל, כמו גליל נייר טואלט או גליל מגבות נייר – את״ל שג״ז מתקן (וגם בזה הלכו נמושות שהרי ראוי במידת מה לפני הקריעה) – אלא שהקריעה נעשית אחרי ההשתמשות בנייר, האם נאמר שאי״ז כמתקן, שהרי מלוכלך הוא וא״ר לשימוש ואין כאו שום תיקון. או״י, אדרבה שמתקן הגליל, שלפנ״ז לא הי׳ ראוי מחמת מיאוס בהיותו מחובר עם החלק המשומש. ואפשר לומר בזה סברות לכאן ולכאן. ובעניי לא מצאתי ראי׳ ברורה להכריע. ומסברא פשוט שאם אפשר להשתמש בלא החיתוך מותר מותר ואם לא אסור. וכן מוכח במשנה בביצה ששוברים את חרס וכו’ משום מתקן מנא, שמסתמא השתמשו בחרס, ועכשיו חותך מזה חתיכה.

אמנם, המדובר כאן שהנייר אינו ראוי מרוב לכלוך ומיאוס. ואין שאלה מחמת תיקון החתיכה.

והשאלה מצד תיקון הגליל שקורע ומנתק ממנו החלק שאינו ראוי לשימוש. ונמצא סברות הפוכות, שבקריעת הנייר לפני השימוש הסברא שהיא מתקן מחמת שהגליל עדיין א״ר לשימוש . ובקריעה לאחר השימוש נאמר איפכא, שהגליל כעת א״ר לשימוש מחמת חיבור חתיכת הנייר המלוכלכת.

והנה כתבנו שאין הכוונה לדון מצד קורע (ומחתך). ועיקר הטעם, מחמת שאין כאן קורע כשהוא גוף אחד, כפס״ד אדה״ז (ויש להעמיד השאלה גם באו״א, להדעות שאין קורע בפסיקת תלוש, או לפי שאינו ע״מ לתפור והו״ל דרבנן במקום כבוד הבריות, ונימא שתיקון מנא כאן הוא מה״ת למאן דאית לי׳ הכי. ובאמת יש לדון בגדרי תיקון כאן גם מצד קורע, לסברת הבה״ל שמ, שבקריעה שנעשה כלי על ידו ליכא משום קורע. אלא שלדידי׳ צ״ל תיקון שני הקרעים. ודנו בדעת המשנ״ב בקריעת נייר מגליל אם נחשב תיקון בגליל לגבי חתיכות שיחתוך בעתיד. גם כת״ש בבה״ל באו״א קצת, בדעת רש״י, דל״ש קורע כשהתיקון מינכרא בעת הקריעה. ודנו בכל הנ״ל בדעתו, אם מ״מ איכא קורע מדרבנן. וגם דנו אי לפום סברא הדין בקורע נייר מגליל איכא קורע, שאין כאן שום קלקול, שלכך מיועד לחתוך לחתיכות. ורק בקורע חתיכה מנייר או עור גדול נקרא שנתקלקל, לפי שאינו ראוי לשימוש לדברים גדולים. וכבר כתבו שסותר קצת למש״כ במשנ״ב שמ, מא, בקורע נייר לקנח או להשתמש, שחייב משום קורע, שהרי לדידי׳ כשאינו מקלקל בשעת מעשה ליכא חיובא דקורע. וקייל״ן כרש״י שבפותח בית הצואר אין חיובו משום קורע. ואכ״מ. ועכ״פ, מ״מ איכא משום תיקון מנא. ונדוננו הוא רק בנייר משומש המחובר לגליל).

ובכל אופן, לא על זה אנו דנים. והשאלה אם אפשר להוכיח מצד דיני תיקון מנא.

והנה יש המצדדים שאין איסור מתקן בחיתוך נייר (ורמזנו לשיטה זו במה שכתבנו לעיל שכל הספק כאן בחותך נייר מגליל הוא ״את״ל שג״ז מתקן, וגם בזה הלכו נמושות שהרי ראוי במידת מה לפני הקריעה)״, וכ״מ בשו״ת מהרש״ם ד, קמח ד״ה ודבר, עייש״ה. ואפשר שכ״ד העצי עדן שבת ז, ב, שכתב להתיר לחתוך נייר לצורך ביהכ״ס (שלא בפני ע״ה) ולא פי׳ טעמו (שהרי גם אם אין קורע ומחתך איכא משום מתקן, אף שי״ל בטעמו שהתיר משום כבוד הבריות, או דס״ל דדמי לאוכלי בהמה שאי״ב תיקון כלי. וצ״ע מה יענה להדין שאין קורעין נייר משום מתקן כלי. ואולי חילק בין סוגי הניירות. ואפשר שבנייר שבמתני׳ אינו ראוי כלל לשימוש לפנ״ז. גם אפשר דס״ל שבקריעה שמיד מתכלה ליכא תיקון כלי ושאני לצלות מליח שמשתמש בו שוב. וראה קצוה״ש קלח בבדה״ש קיג להוכיח כן מפמ״ג. וכ״נ בשו״ת מנח״י ח, כז. וגם את״ל שגם בשימוש חד פעמי איכא תיקון מנא, וכ״מ במשנ״ב סוסי׳ שכח, בשם החיי״א, ובקצוה״ש שם הקשה ע״ז – עדיין אפשר שהוא רק בשימוש הנמשך קצת זמן. ובהכי איכא למימר דמיירי בדין קטימת הדס לחצוץ שיניו. או שהוא לשימוש חוזר. ועוד יש לחלק דשאני עשיית פתילה שהוא תיקון ממש). וראיתי לא׳ הרבנים שליט״א מהמצדדים כנ״ל, ואסברה לה הרב הנ״ל, שבאמת בגוף החיתוך ליכא תיקון שאותה חתיכה ראוי׳ לשימוש אף לפני שחתך, ומה שאינו נוח הוא בהיות וישתמש בו ומהווה הפרעה להחלק שבגליל. ולפי סברא זו, כתב הנ״ל, דאכן איפכא הוא, שרק במקנח בו, איכא תיקון כלי.

והאם אפ״ל שאכן כן הוא שלמ״ד שאין בו משום תיקון כלי בחותך לפנ״ז, בהכרח שבחותך אח״כ יש משום תיקון. ולהמקובל שגם לפנ״ז איכא משום תיקון, על כרחך שאח״כ אינו בגדר תיקון. או שאינו תלוי זב״ז. ואפשר ששניהם אמת. וכך נראה לי יותר.

 

 

#37985