Do I need to pay for a broken item which I was accidently not charged for?

 

Question:

About a week ago a bought a couple of things in Jewish-owned store, including a thermometer. After I got home, I opened the thermometer’s packaging and tried to use it, but it wouldn’t turn on for some reason. A little while later I realized that the store accidentally charged me ONLY for the other items, but not for the thermometer.

Do I need to return this one to the store for a new one and pay them for it, or can I just throw this one out – end of story?

 

Answer:

You are obligated to return it to the store and exchange it for a new one one and pay for it, or at the very least, return it to the store without paying.

You can also call the store and ask for a supervisor who might tell you that you do not have to return the damaged thermometer.

 

Sources:

הנה בגוף הדין במקרה זה אם יכול לחזור בו, יש לעיין מתחילה האיך הוא מדינא דהשולחן ערוך, ולאחר מכן האיך מנהג המדינה משפיע על נידון דידן:

הנה פסק המחבר בחו״מ סימן רל”ב סעיף ג’ וז”ל: “המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלין ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח מחזירו אפי’ לאחר כמה שנים שזה מקח טעות הוא והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע במום אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום ה”ז מחל ואינו יכול להחזיר”. היינו שהיכא שיש מום במקח יכול לחזור בו לעולם.

אמנם הסמ”ע בס”ק י’ פסק בשם המגיד משנה וז”ל: “והוא הדין אם היה דבר שהלוקח היה יכול להבחינו לאלתר, כגון שיכולין לנסותו ולטועמו ולא הקפיד לעשות כן, והמוכר מכר לו סתם אינו חוזר”. היינו שאם היה הלוקח יכול להבחין בקלות בפגם, אזי אם עבר זמן מה ולא בדק הפגם, שוב אינו יכול להחזיר, אף אם מצא את הפגם רק אחר כך. ולפי זה בנידון דידן, שמדובר במד-חום שניתן בקלות לבדוק אם הוא תקין אם לאו יהיה תלוי אם מיד בדק ומצא הפגם יכול לבטל המקח, מיד, אולם אם לא פתח את האריזה מיד, שוב אינו יכול לבטל המקח, אפילו אם מיד כשפתח האריזה הוא שם לב שיש מום במקח. (ועיין בפת”ש, ביאור דברי השבות יעקב בדברי המגיד משנה, שהכוונה היא שקודם גמר המקח יכול להבחין במום. ולפי זה בנידון דידן, כשהמד-חום בעטיפה אז וודאי שלפני גמר המקח אינו יכול להבחין במום, ולדבריו אף לפי הסמ”ע והמגיד משנה, בנידו”ד יכול הלוקח לבטל המקח.)

אמנם בנידון דידן יש עוד סברא לומר שיכול לחזור בו, אף לפי הסמ”ע והרב המגיד. והוא שבנידון דידן הרי הלוקח עדיין לא שילם עבור המד-חום.

דהנה בפת”ש שם ס”ק א’ הביא את דברי המשנה למלך שסובר שאף לפי המגיד משנה, הנה אם הלוקח לקח החפץ ולא שילם,  כיון שמעות המכר עדיין ביד הלוקח י”ל דמשום הכי לא הקפיד לנסותו מיד ולעולם לא מחיל. ולכ’ לפי”ז אף לפי המגיד משנה יכול הלוקח לבטל המכר לאחר זמן. (אמנם עי’ בנתיבות כאן שפיקפק בדבריו).

אמנם באמת בנידון דידן לכ’ אין לומר כן, דהמציאות היתה שהלוקח נתן הכרטיס אשראי בכדי שהמוכר יחייב אותו על מה שקנה, ורק שהמוכר בטעות לא חייב אותו, אבל כלפי גמירות דעת של הקונה לקנות, לכ’ הוא בשלימותו ושוב אין לומר הסברא של מעותיו בידו, ולהכי לא דייק ולבדוק מיד. ושוב י”ל שלפי המגיד משנה בנידון זה, אינו יכול לבטל המקח מיד. (ויל״ע בזה שלמעשה עדיין מעותיו בידו וגם אם חייבו אותו ה״ה רק נשאר חייב לכרטיס אשראי. וגם בידו להתקשר לחברת הכרטיס אשראי לבטל החיוב על הכרטיס, ומשו״ה לא קפיד לנסות, משא״כ כשנתן מעות ממש. ואכ״מ).

אמנם באמת הפת”ש כאן הביא כמה פוסקים החולקים על המגיד משנה בזה, המשנה למלך בדעת הרמב”ם, שו”ת בית מאיר, שו”ת מהריט”ץ, ואם כן כאן שהלוקח מוחזק במעותיו, יכול לטעון קים לי כוותייהו ולהחזיר המקח. (ובפרט לצירוף דברי השבות יעקב הנ”ל, בפי’ דברי המ”מ.)

והנה עוד סברה לומר שהלוקח יכול לבטל המקח אף אם לא בדק מיד אם הוא פגום, הוא על פי דברי החכמת שלמה סעיף ג’, שחובת הבדיקה על הקונה, היא דוקא בדברים שמצויים בהם פגמים, ולכן היה לו להתבונן ולחפש, האם יש בהם פגם. אבל במקח שבדרך כלל אין מצוי בו פגם, אף שאפשר בקלות לבודקו, כיון שאין הדרך לבודקו, אין הוכחה כלל לוויתור, מזה שלא בדק אותו, ולכן יכול הקונה לחזור  בו, מיד כשמבחין בפגם, אף לאחר זמן רב. לפי זה בזמנינו שרוב המוצרים נמצאים טובים ולא מקולקלים, אין הקונה צריך כלל לבדוק את המקח, משום שלא מצוי שיהיה בו פגם. ולכן כהוא פותח את האריזה ומוצא פגם יכול לבטל את המקח. (עיי’ בספר הרי הלכות הל’ אונאה סימן רל”ב אות צא).

והנה כל זה מדינא. אמנם בהלכות אלו מה שקובע הוא חוק המדינה כמבואר בסעיפים ו’ וי”ט בסימן זה. ובדרך כלל מקובל שאם מוצר פגום מחזירין אותו ומקבלים אחר תקין תמורתו. ולפי זה אין זה משנה אם היה יכול לבדוק מיד אם המוצר מקולקל אם לאו, שבכל אופן ניתן להחזירו לחנות.

אמנם לגבי אופן ההשבה לחנות, אי יכול לבקש כספו חזרה, או רק החלפה או “קרדיט”, בזה כל חנות בדרך כלל תולה שלטים בחנות, מהו המדיניות שלה בפרטים אלו. והלוקח קונה לפי תנאים אלו, וזהו הקובע. (למרות שמן הדין היכא שיכול לבטל המקח, יכול לדרוש את כספו בחזרה.)

ועתה נידרש לשאלה האם חייבים להחזיר את המד-חום לחנות, ולשלם ולקבל מד-חום חילופי כפי חוקי החנות, היות ולמעשה לא שילם.

הנה כתב המחבר בסימן רל”ב סעיף כ”ב: “הלוקח מקח ונמצא בו מום ואח”כ אבד או נגנב הרי הוא ברשות הלוקח עד שיחזיר המקח למוכר ואם התליע או נפסד מחמת המום ה”ז ברשות מוכר ואם היה לו להודיע למוכר ולא הודיעו ה”ז ברשות לוקח”.

היינו שהיכא שיש מום, שהלוקח יכול לבטל המקח, הרי המקח הוא ברשותו עד שיחזיר למוכר.

לכן בנידון זה, הגם שלא שילם עדיין, ומחמת המום מדינא יכול לבטל המכר ולקבל כספו חזרה, מ”מ הרי הוא חייב להחזירו לחנות ולשלם, ואינו יכול להשאירו אצלו מבלי לשלם. וכמו כן לפי חוקי המדינה היכא שלא שילם עבור המוצר, חייב להחזיר ולשלם ולהחליף. או אם הם מחזירים כסף עבור זה לפי המדיניות שלהם, יכול להחזיק את כספו ולהחזיר את המד-חום לחנות, כי הרי הם יכולים לתקן אותו.

אמנם יתכן לומר שאף היכא שלפי כללי החנות אין מחזירים את הכסף, מ”מ כאן יוכל להחזיק את כספו.

דהנה בציור ספציפי זה שהמוכר חייב אותו על המוצרים ולמעשה המוכר לא חייב אותו בטעות אולי חשיב מקרה שלא שכיח שבהרבה הלכות נאמר שהולכין בתר חוקי המדינה רק בדברים השכיחים, ולכן בנידון זה ההלכה תהיה קובעת, ולא חוקי המדינה, גם אין לומר שזה המדיניות של החנות, כי הרי הכלל הוא שהחנות אינה מחזירה כסף ללוקח, אך כאן למעשה עדיין לא שילם, ולא על זה נאמר המדיניות שלה, נמצא שגם המדיניות של החנות הוא שאין מחזירין כסף עבור מקח שנמצא בו מום, ורק מחליפין אותו, מ”מ בנידו”ד, יוכל להחזיק את כספו, אלא שצריך להחזיר המוצר לחנות.

עצה טובה להתקשר לחנות, ואולי האחראי יגיד לו שאינו צריך להחזיר המוצר הפגום, ואז לא יצטרך לטרוח להחזיר.

 

 

#3528