ראתה כתם בעונת הוסת

 

שאלה:

אשה שיש לה ווסת קבוע ליום החודש [ליום ב’ בחודש] ובדקה בעונת הווסת והיה טהור, ואחרי הצהרים ראתה דם בקינוח מגופה יותר מכגריס [לא אחרי הטלת מי רגלים], והרב טימא אותה. ולכן לא בדקה באותו יום פעם שניה. והמחזור הגיע רק לאחר יומיים.

האם נחשב עקירה לגמרי של הווסת הקבוע, אם הכתם הי׳ אחרי ב״פ שלא ראתה ביום הוסת הקבוע (וכן לחלופין, אם הוא בפעם הראשונה, שאם עוד ב״פ לא תראה נעקר לגמרי), או שמא מחמת הכתם שראתה גורם שהווסת לא נעקר?

בחודש הבא מאיזה יום צריכה לחוש לווסת: האם מיום הכתם שהוא גם יום הווסת הקבוע, או רק מהיום שהגיע הווסת בפועל?

 

מענה:

למעשה, נחשב עקירה. ואין לחוש להכתם כלל לגבי וסתות. ובחודש הבא חוששת ע״פ היום שהגיע הוסת ולא מיום הכתם.

 

הנה כתב אלי ח״א שליט״א, וז”ל: הנה, בחוו”ד קפד, ט מוכח שבכדי לעקור וסת מוכרח שיהיה יום נקי, אבל אם באותו יום ראתה אפילו שלא בהרגשה [שדינו ככתם] הרי זה מפריע לעקירת הוסת (ואמנם נחלקו אם הראיה שלא בהרגשה יכולה להצטרף לקביעת וסת אם בחודש השלישי תראה שוב בהרגשה, אבל הא מיהת שהכתם מפריע לעקירת הוסת).

וכתב לחדש דאף למאי דקיי”ל דוסת שאינו קבוע נעקר אף בלא בדיקה, אולם אשה שראתה ביום א’ ניסן א’ אייר א’ אב, אם לא בדקה ביום א’ תמוז הרי היא קובעת וסת מכח א’ א’ א’ של ניסן אייר אב, וביאור הדברים הוא מפני שחוששים דשמא ביום א’ תמוז ראתה בלא הרגשה, הרי להדיא דמה שרואה ביום הוסת בלא הרגשה גורם שלא יעקר הוסת שאינו קבוע, עכ״ל.

וזה אשר השיבותי: הנה בשו״ת דברי חיים יו״ד ב, עח חולק על החוו״ד. ומפורש שם שכיון שראתה שלא בהרגשה איתרע חזקת הוסת שחזקתה לבוא בהרגשה.

והנה, בשו”ע סוף סימן קצ, נד: אין בכתמים משום וסת. כיצד, מצאה כתם בראש חודש, אפילו שלש פעמים, לא קבעתו ולא עוקרתו. חוץ מכתמי עד הבדוק לה, שהם מטמאים בכל שהן, והרי הן כראייות לכל דבר”.

ובכונת השו”ע “לא קבעתו ולא עקרתו” נתחבטו בביאורו, וראה מש”כ רעק”א בשם הפרישה שם, אך גם לפי ביאורו הרי נמצא דלא קבעתו ולא עקרתו היינו הך יעו”ש.

ומצינו ביאור חדש בשערי טוהר (להגרא”ח איינהורן מח”ס ברכת הבית ועצי העולה, ומחשובי תלמידי בעל ייטב לב ואבני צדק) ד, בשערי דעת כט, דלא עקרתו היינו שאם ראתה כתם ביום שהיה הוסת אמור להגיע, הגם שאין קובעים וסת ע”י כתם, אך גם אינו נעקר אם ראתה כתם ביום הוסת, כי סוף סוף ראתה דם יעו”ש. וכסברתו משמע בחידושי הפלאה שם. אבל מדברי הפרישה שו״ע אדה״ז ועוד שפירשו בשו״ע קצ, נד ״ולא עקרתו״ דלא כשערי טוהר – מוכח דלא ס״ל הכי. וראה פותח שער מילואים לב.

וראה גם בחזו״א יו״ד פ, טו שחולק על החוו״ד. אלא שאינו מוכרח בדעתו בנדו״ז דס״ל שנעקר הוסת. וראה גם שאילת משה שערי טהרה א ע׳ צה. ובסוגה בשושנים עם פי׳ רועה בשושנים  ג, יא, ל – ע׳ קמו –  הביא בשם הגריש״א נמי שנעקר אלא שחושש בזמננו, יעו״ש.

ובסות שאינו קבוע ודאי קיל טפי – ראה פת״ש יח. שו״ת בית שלמה יו״ד ב, כז. ועוד.

 

 

#30321