May one regard coffee with milk from such a supermarket as Cholov-Yisroel. 

 

Question:

A local supermarket has introduced several brand-new commercial coffee machines (providing espressos, cappuccinos, americanos etc). They have dedicated one for Cholov Yisroel. These machines self-clean and there is thus no concern of cross-contamination with other utensils. The Cholov Yisroel milk is kept in a cabinet fridge beneath the machine, and a pipe extends from the machine into the cabinet, where it is inserted into an open bottle of milk. As each bottle empties, an employee opens the next bottle and moves the pipe to the next bottle. The cabinet is always unlocked which allows customers to confirm that there is only Kosher milk in that cabinet. The question is that the supermarket is a non-Jewish establishment with non-Jewish employees and there is no supervising agency. May one regard the coffee produced by such a machine is Cholov-Yisroel?

 

Answer:

Chazal instituted that Kosher items must be protected by tamper-proof seals. As such, the coffee machine in question should not be used. The supermarket owners should be encouraged to make an arrangement with a Kashrus supervising agency.

 

Sources:

במס’ עבודה זרה ל”ה ע”ב ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין כו’ חלב שחלבועובד כוכבים ואין ישראל רואהו. ובגמ’ מבואר שהחשש משום איחלופי. וידוע פלוגתת הראשונים וכן באחרונים האם האיסור משום לתא דחשש איסור דאורייתא (תשב”ץ חלק ג’ סימן קמ”ג, חוט המשולש חלק ד’ טור א’ סימן ל”ב, רדב”ז חלק ד’ סימן ע”ה והובא בפר”ח יו”ד סי’ קט”ו סק”ו) או שהוא מגדר דבר שבמנין (תורת הבית הארוך בית ג’ שער ו’ לענין גבינות גויים, שו”ת חתם סופר חלק ב’ יו”ד סימן ק”ז), והסכמת הפוסקים האחרונים שהוא מגדר דבר שבמנין (חלקת יעקב יורה דעה סימן ל”ד, משנה הלכות חלק ד’ סימן ק”ג, שו”ת מנחת יצחק ח”ג סי’ ד’, שו”ת אגרות משה יורה דעה חלק א’ סימן מ”ו מ”ז מ”ח מ”ט, יורה דעה חלק ב’ סימן מ”ז). וידוע שהגרמ”פ (שם) התיר חלב הקאמפאניעס מטעם פקוח הממשלה שעונשין ע”ז, דמירתת כי האי לא הוה כשאר מירתת בעלמא, אלא כי ההיא דיושב בצד עדרו של עכו”ם שמותר,והוי כראיה ממש. ושאר הפוסקים השיגו עליו, ראה חלקת יעקב שם שהוכיח ד”מירתתי” לא מהני לחלב ישראל מצד לתא דבירור (כדנראה מדברי האג”מ) אלא מצד לתא דראי’ ממש, ושם מבאר דכל עיקר גזירת חז”ל הי’ דוקא שלא לסמוך על אומדנא, וכן במשנה הלכות (שם) דמירתתי לא מהני אלא במקום שא”א בשום אופן להזדייף, וגם העיר דמחמת פיקוח הממשלה אין מירתת על הפועלים, עיי”ש עוד כמה חששות. ולא קיי”ל כהאג”מ בחלב הקאמפאניעס.

ומ”מ בין כך ובין כך, בפועל אין זה שייך לנדו”ד דמשתמשים בחלב ישראל ממש שחלבו וישראל רואהו, דידוע דכו״כ שקו״ט בהיחס שבין דין חותמות לדין חלב שחלבו, ובפשטות החילוק בין גוף החליבה לאחרי החליבה, וראה תשובות ופסקים מחכמי אשכנז וצרפת כ”ו, אמירה נעימה תנינא מאמר קנ”ד פרח א’, ובחזו״א יו״ד מא, א. ובנתיב החלב חלק א’ ע’ 56 ושם חלק ג ע׳ 31 להתיר כשאינו מרויח בחליפין. וכן להעיר מלשון הפני יצחק חיות אפי רברבי שער ע”ח אות ג. והעולה מדבריהם דדין חלב ישראל אחרי החליבה (כשישראל רואהו) לא חמור מכללות דין משלוח בידי גוי שביו”ד סי’ קי”ח.

ובכל הני מקורות התירו רק משום דאין חוששין לאיחלופי היכא שאינו מרויח, ודלא כבנדו”ד שיש חשש גדול לאיחלופי כגון היכא דיכלה החלב ישראל לגמרי, וגם שמרויחים ונהנים בחליפין כיון שהחלב גוים זול הרבה יותר. והרי המוכרים בודאי לא מרתתי כלל לערב חלב עכו”ם בבקבוקי חלב ישראל כשירצו, כיון שאין חוק ועונש נגד הדבר, וגם הפועלים לא מירתתי, ואפי’ יתפסו הרי יכולים להשתמט בטענה שטעו וכדומה. ובכלל, להעיר שהצ״צ נוטה להחמיר בעיקר דין נהנה בחליפין, ובפרט כשאין לו טירחא להחליף.

והנה לפני שנתיים נתפרסם מאמר שדן בכעין שאלה זו, והביא מכמה פוסקים מעדת החסידים שהסכימו לאסור, חדא שאין אומדנא להתירא, דדלמא הגוי יתערב חלב כשיגמור החלב הכשר, ועוד דאומדנא לא מהני בדבר הצריך חותם. ושם כתב בשם הגר”י בעלסקי שיש אומדנא להתירא כיון שהכל יודעים שהוספת חלב לבקבוק פתוח מביא לידי קלקול החלב. וקשה להבין איך מהני סברא כזו כאומדנא. ועכ”פ מן הצורך להדגיש החילוק בין עובדא דהתם לנדו”ד, דהתם השתמשו בחלב ישראללבד בכל החנות, ולא הי’ שם חלב גויים כלל, ואפי’ לא בחנויות הקרובים, דלא כדהכא שיש חלב גויים לרוב בחנות זו גופא, באופן דהמצב בנדו”ד גרוע הרבה יותר.

והנה ע”פ המבואר בסי’ קי”ח יש מקום להתיר בלי חותם במקום מעבר לרבים או כשיש טביעת עין וכו׳. ולמעשה כשיש לחוש שיתערב חלב אחר בחלב ישראל לא שייך טביעת עין כפשוט. ולענין ההיתר דמעבר רבים, אה”נ במקום שההחנות גדולה וגם שמכונית הקפה עומד נגד מקום הכניסה, אבל מאידך כל זה לא מהני לשעות שהחנות סגורה ונעולה ללקוחות בשעות הלילה, וגם שאפי’ בשעות היום הרי יכולים להוסיף חלב טמאה לבקבוק של כשר בחדרים שאינם פתוחים לרבים, והיכא דקיימות אפשריות כאלו שיחליפו, לא שייך לומר דהוי בגדר מעבר לרבים.

והנה ידוע דבדיני חותמות יש הבדל בין לכתחילה לדיעבד, וגם כאן יש שבאו בטענה שכבר נחשב למצב של בדיעבד. אבל כמובן אין זה בדיעבד כשקונה מהם לכתחילה. ופשוט שאינו דומה להשקו״ט אם קני׳ מגוים בגדר ביטול איסור לכתחילה, וק״ל החילוק, וגם שם יש מחמירים כיון שהגויים עושים כן למטרת הקונים.

ויש להוסיף שהרי ברשותו של גוי מקום לומר שגם חותם בתוך חותם לא מהני, וצ״ל יושב ומשמר. ואף שבשו״ת שבו״י עב כתב להקל. והב״ד בהגהות יד אפרים קיח, א – ראה בשו״ת צ״צ או״ח נה, ו שמצדד דלא מהני. וראה בשו״ת זקן אהרן תנינא יו״ד נג שנוטה להחמיר, ושוב כתב להקל עפ״ד השבו״י. וכ״כ להקל בשו״ת מהר״ש ענגיל א, נח. אג״מ יו״ד א, עו.

ואף שלמעשה נתפשט המנהג להקל לקנות מוצרים ארוזים בסופערמארקעט של גוים, הבו דלא לוסיף עלה בנדו״ד שאין שום חותם. ולהעיר מאג״ק י״ט חשון תשי״ט, נדפס ע״י ועד הנחות בלה״ק בראשית תשע״א. ובשלחן מנחם.

כן להעיר שההיתר דמעבר לרבים אינו לכתחילה, כמפורש בשו״ת הרשב״א. וכ״ה בסימני תו״ח. מנ״י קיח, מג. וכוונת הט״ז קיח, יא להתיר היינו בדיעבד – ראה כה״ח קיח, עט.

 

 

#2976