I like to stir butter into my coffee in the morning. Is this permitted on Shabbos?

 

I typically prepare my coffee by irui from a kli sheni onto the coffee. 

 

Answer:

This shouldn’t be done. You may place the butter into the hot coffee without stirring it to melt it. Once it is melted, you may mix it. But you may not pour the hot water or hot coffee (even from a keli sheni, shlishi etc.) over the butter.

 

Sources:

איסור ריסוק בידים אפי׳ כשנתערב בדבר אחר – שו״ע אדה״ז סי׳ שכ סעי׳ יט.

לערות על שומן – מג״א רנג, מא. ומוכח שגם בעירוי אסור. וראה גם מנוה״ט שכ בקני המנורה יח לאסור לערות על צוקר. שבה״ש בישול כז. ועוד. (אבל בכ״מ כתבו להקל, או שכתבו שמותר ואי״ב בישול ומינה שאין גם מוליד – ראה שע״ת שיח, ה. (אלא שבמקור דבריו בשו״ת פמ״א א, פד מוכח בטעמו להיתר שמתערב מיד ואינו ניכר). פמ״ג שיח במ״ז טז. חיי״א יד, יא (ושם, שלרסק שלג בידים מותר ג״כ לתוך הכוס. אבל אנן קייל״ן להחמיר לכתחילה כדלקמן). וכ״מ מהאיסור בסידור אדה״ז הלכתא רבתא לשבתא לערות מכ״ר על סוכר, ומשמע שהוא רק משום בישול, ורק מכ״ר. ויש שחילקו דשאני סוכר בכמה אנפי. ולימוד זכות על מנהג העולם להתיר לערות על סוכר, וכן לערבב סוכר בכוס משקין – קצוה״ש סי׳ קכ״ז ס״ק ב. ועוד. וראה עוד שבת כהלכה ז בביאורים א. הל׳ שבת בשבת קארפ א, יא, סח. שו״ת מחזה אליהו ב, טז, לה ואילך. וראה הנסמן בפסקי תשובות סי׳ שכ אות כ. וראה אצלנו כאן:

Making Tea and Coffee on Shabbos

וחמאה קרושה היא אוכל גמור (וה״ז אוכל הבא למשקה) – שו״ע אדה״ז סי׳ קנח סעי׳ ט, וראה בארוכה בשבת כהלכה פי״ז אות ט. ודלא כבית מאיר שיח, הב״ד באג״ט דש יח סקל״ז. וראה שו״ת פעולת צדיק ב, קנט לענין סיכה בחמאה.

לענין מרפה גוף קשה (אפי׳ כשאין יס״ב, ואם שייך בדברי מאכל) – ראה פמ״ג סי׳ שיח א״א ס״ק לז, תפארת ישראל בכלכלת שבת, הגרש״ז אוירבאך בשש״כ פ״א הע׳ ז, שם הע׳ קעג, שבת כהלכה פי״ז סעי׳ כא, שם פ״א אות ה-וז. ומהטעמים בזה שא״צ חום להמיסו רק לסלק הקור. ועוד כתבו בזה באו״א.

להכניס במים חמים ולא לערות – ג״ז בכלל אבל נותן הוא לתוך הכוס, שהותר גם בשלג. וטעם ההיתר בנותן לתוך הכוס שנימוח מאליו. ואף שבשו״ת מהר״ח או״ז פג שבכוונתו לכך אסור גם בנותן לכוס, והכי איכא לפרושי בל׳ רש״י שבת נא, ב ״כדי לצננו אע״פ שנימוח מאליו״. אבל ברמב״ן ושאר הראשונים פירשו שטעם ההיתר שנעשה ממילא. ובשו״ע שכ, ט הועתק רק שנימוח מאליו. (ושם כתבו שאח״כ מותר גם לרסק בידים. והב״ד במג״א יג וטז. אדה״ז יט). וכ״ה בשש״כ יב הע׳ יד. וראה בארוכה שו״ת מחזה אליהו שם, טז, לט ואילך.

ומשום בישול – ה״ז יבש שנימוח, וראה שו״ת אג״מ או״ח ד, עד בישול ו. אלא שיש מחמירים ע״פ סידור אדה״ז בהלכתא רבתא לשבתא גם בכ״ש, אם נפרש דאכל דבר קאי (והארכנו במק״א, ובקצרה אצלנו שם). וגם למקילים ביבש שנימוח, ראה שולחן שלמה להגרשז״א שיח, נט, ב דגרע מאינפאנד״ה שכשנצטנן נקרש וממילא דינו כיבש, אבל בחמאה נצטנן בתור חלב, ושוב עשה מזה חמאה, ופקע בישול הקודם, וגם כשנתבשלה החמאה הו״ל לח. ולמקילים בקפה בעירוי מכ״ש – הה״נ בזה. אלא דקפה עדיף שי״ל שדינו כתבלין. וראה שם אצלנו.

 

 

#28724