שאלו היום בנות סמינר האם מותר להעתיק במבחנים, או אסור משום גניבת דעת, גזל.
אסור.
מקורות:
פשוט שגם כשאינו לתעודת גמר – ה״ז איסור גניבת דעת ממש, וגם יש בזה משום שקר והוות.
ומצו״ב מה שכתבנו לת״ח חשוב באה״ק:
להסברא שמונע מעצמו בזיון – כן אפ”ל במראה עצמו כצדיק, או ביוצא בבגד קרוע שמונע הפסד וכו’. ומצינו רק היתר לשנות מפני הבושה, ולא לגנוב דעת.
ומאי שנא מירושלמי שביעית פ”י ה”ג אמר רבי יוסי הדא אמרה בר נש דתני חדא מכילא והוה אזיל לאתר דמוקרין ליה בגין תרתי צריך למימר להון חדא מיכלא אנא חכם. וראה או”ז ח”ד ע”ז סימן ק”כ. סמ”ג עשין ע”ה. רא”ש שביעית פ”י מ”ח. וכש”כ שאינו חכם ועושה עצמו חכם ונוטל שם – כפתור ופרח פרק מ”ד. וגם אם נאמר שאינו מדין גניבת דעת, הרי טעם הדין שלא להתכבד יותר מהראוי, ובפרט בתורה, שייך גם כאן. ועוד דנדו״ד חמור טפי שהוא עושה מעשה.
וכן רוצח שצריך שיאמר רוצח אני – רמב”ם רוצח פ”ז ה”ז וראה בהגה”מ שם. ובכלל, גם בשאר חוטאים צריך שיאמר להם חוטא אני – ר’ חיים פלטיאל שופטים יט, ד. מהרי”ט ח”ב או”ח סימן ח. חת”ס גיטין לז, ב.
ולהעיר מסהמ”צ לרמב”ם שהאוחז עינים “גונב דעת הבריות”.
וראה שו”ת צי”א טו, יב ברופא יר”ש שמפרסם מאמרים רפואיים ומשנה פרטים כדי לפאר כתיבתו, ועי”ז יהי’ נחשב יותר שי”ב משום גניבת דעת.
ובאחרוני זמננו בנוגע נדו״ד – ראה שו״ת אג״מ חו״מ ב, ל. שבה״ל י, קסג. ושניהם כתבו לאיסור.
(ובמש״כ בשבה״ל שם משום מדבר שקר – כנראה נקט בדעת כמה ראשונים שהאיסור בכל גגוני. ובכל אופן, איכא משום דובר שקרים).
וכ”כ הליכות שני ע׳ פד בשם הגרנ”ק ״הדבר אסור משום למדו לשונם דבר שקר ואף אם הוא הפסיד בגלל זה את התעודה יש לומר לו שהאמת חשובה יותר מהתעודה״.
וכך כתב אלינו הרה״ג מח״ס משפטי יושר שליט״א:
אני מסכים איתך. ורק הייתי מוסיף עוד הנקודות האלו:
א. בכוונה לא רציתי לכתוב בספר על הנושא. גם הח”ח דילג מה שלא רצה לכתוב על לה”ר כמש”כ בנו.
ב. יש בזה השחתת סדר עולם כיון שהעולם בנוי על מבחנים להוכיח ידע, וזה הורס את כל הסדר.
ג. הוא כמש”כ החזו”א בנוגע לאלו העוקפים התור.
ד. גם ההיתר הזה של בושה לא נראה כי ההיתר הוא רק אם נכנסת למצב בלי ידיעה כמו לובש כלאים וכו’ אבל לא ללמוד ואח”כ לטעון בושה לא מצינו.
ה. שילמדו ולא יהיה בושה.
ו. הרבה פעמים נגרם חלול ה’ גדול, וע”ז אין שום היתר של בושה.
ז. ואפי’ אם גוים עושים כן – זה עדיין גורם חלול השם.
ולהטענה שטענו מקצת חכמים שטענו מי הסמיך את המורה לבחון את הילד, וממילא לבייש את הילד. ולכן רצו לומר דליכא גניבת דעת, שלפענ״ד אינו – ענה בטוב טעם: שלא ישלחו את הילד שלהם למוסד.
וכתב אלי ח״א שליט״א בזה״ל: ראה בס’ כל משאלותיך עמ׳ שצד, ״בעניין להעתיק תשובות מבחינות שעושים בישיבה, שאלתי את פי רבנו מרן רבי חיים קנייבסקי שליט”א ואמר שזה איסור גמור ולא יעיז אף אחד לעשות כדבר הזה בשום אופן וע”ז בעה”ח יום ד’ לסדר שמיני כ”ב אד”ב תשס”ג אליהו מן. נב. הנ”ל היה לעיני מרן שליט”א ואמר בודאי אמת״.
אמנם, ראיתי במק”א בשם הגרח”ק בהעתקה במבחנים בישיבות דאינהו דאטעי אנפשייהו, שידוע שכך עושים, ואדעתא דהכי נבחנו. וצע״ג.
#28521
