Is one allowed to smoke a cigarette or a vape on a fast day?

 

Halachically one may smoke on fast days. On Tisha B’av one should not smoke. However, if one is unfortunately addicted and it is very difficult for him to refrain, he may smoke after Chatzos and in privacy.

There is more room for stringency when it comes to vaping, even on a regular fast day.

This is all aside for the general issues with smoking or vaping – See more here:

Do the pods or liquid of E-cigarettes and VAPES, need to be Kosher?

 

Sources:

עישון בתענית – משנ”ב סי’ תקנ”ה ס”ק ח וכ”כ בקישו”ע קכד, יד. והעולם נהגו להקל כהאחרונים שהביא שם, וכמה פוסקים התירו אף בליל תשעה באב למי שקשה לו – סידור יעבץ. דע”ת סי’ תקנט. א”א מבוטשאטש סי’ תקסז. מחנה חיים ח”ג סי’ מא. וראה הביאור בזה בזכר יהוסף סי’ קצח ובארוכה ביבי”א ח”א סי’ לג. וראה הנסמן אצלנו בלוח יומי לת״ב. ואכ״מ.

ומה שהחמרנו בווייפינ”ג – אף שרק אידים נכנסים לפה, הרי נהפכים למים, וחלק קטן נכנס לפה. ונכנס גם לושט כשאר אוכל.

ואף שהנוזל אינו ראוי לאכילה, וטעמו שורף, ואינו דרך הנאה ודומה למי פה שהתירו פוסקים, ועד שמסוכן לבלוע הרבה – לכאו׳ לא שנא מלעיסת עצי קנמון משום הנאה שאסור – מג״א תקסז, ח. ולמעשה, דרך ליהנות כך.

ומה״ט נמי צריך הכשר – ראה 4681. וראה גם כאן.

וראה פמ״ג תריב בא״א ד, שבשורה טבאבק במים ל״ד להרחת בשמים ואסור להריחו ביו״כ. ויל״ד שהוא מחמת חשש רחיצה. ודוחק.

וכ״מ דעת אדה״ז תריב, ז: הנאת אכילה ושתיה אסורה ביום הכיפורים אע”פ שאינו אוכלו ושותהו כגון שטועם לחיך ופולט ואפילו דברים שאינם ראוים לאכילה כגון עצי בשמים ועץ מתוק אסור לטעום כדי ללחלח גרונו ולפלוט כמ”ש בסי’ תקס”ז.

ואפשר שגם למחבר בשו״ע תקסז, א להתיר לטעום ולפלוט, הכא שאני דדמי לרחיצת פיו, שם ג, דחיישינן שמא יבלע. (ובטעם החילוק למחבר בין רחיצת פיו לטעימה ופליטה – שברחיצה חששו שיבלע בגרנו. וראה לבוש, מג״א שם ו. א״ר ה. ערוה״ש ג. ועוד). והה״נ בנדו״ד.

ול״ד לסיגריות שדנו בפוסקים שאין הנאת מעיו או גרונו. ובשו״ת האלף לך שלמה או״ח או״ח רד, לענין פסח, שכשנכנס העשן דרך הפה אסור.

וראה בא״א מבוטשאטש שם שכתב בטעם ההיתר בעישון בזה״ל: אותם שכתבו להחמיר היה כוונתם רק בעישון טאבאק רטוב מאוד ובולעים העשן וההבל היוצא מהלח הרטוב שיש על זה חשש שאולי הוא כהבל היוצא ממשקים שהוא כמשקים. והגם שהוא מכל מקום שלא בדרך משקה, עם כל זה יש חשש כיון שהוא דרך הנאתו. מה שאין כן במדינותינו אין שום פתחון פה כל דהוא לחשוש בזה כי כוונת העישון, הוא רק לבריאות הגוף לרפות המעיים. ואין בולעים העשן. ואין הטאבאק לח כל כך שיהיה מההבל איזה ממשות דטעם, והמחמירים היה כוונתם רק למגדר מקלות ראש.

ומכיון שכן, נדו״ד שאינו עשן גרידא חמיר טפי, שלא התירו רק כשאי״ב ממשות טעם. ועוד, דשאני הכא שהוא להנאה ולא לבריאות.

וכן ראיתי כעת בהאוצר לז. מג. שכתבו לאסור עיין שם טעמם. וראה שמעתא עמיקתא גל׳ תקנח.

 

 

#22365