Am I allowed to use a plastic bottle nipple without Toiveling it and then not reuse it even if it’s meant to be reused?

 

I’m Makpid on Toiveling plastic.

 

Answer:

This solution doesn’t work.

Nonetheless, you may give the baby the nipple without tevilah, even if it wouldn’t be plastic, if you currently cannot tovel it.

The reason: If a child needs a certain dish and it’s currently impossible to tovel, we may give him the dish to use.

 

Sources:

איסור ההשתמשות לכמה פוסקים (ישועו״י קכ, א. משנ״ב שכג בבה״ל ד ד״ה והנה. ועוד. וראה לקמן) הוא רק מדרבנן, וכשהוא לצרכו של תינוק יש לסמוך בד״ס להקל כדעת הרשב״א שלא גזרו בדבר – אדה״ז שמג, ו. ובפרט כאן שהוא באקראי בעלמא, והוא רביתי׳ דתינוק, שסתם תינוק מסוכן אצל חלב, וגם אצל חלב פרה, ולא גרע מחלב אשה לפני כ״ד חודש, ורחיצה וסיכה ביו״כ. וראה ש״ך יו״ד פא, כא וגליון מהרש״א שם. משנ״ב שמג, ג בשם הגר״א.

גם י״ל להדעות שאין איסור השתמשות כ״א חיוב טבילה, וממילא אין איסור ספי׳, וחינוך ל״ש כאן דאיירינן בשלא הגיע לחינוך.  ועוד, שגם האיסור להשתמש מדרבנן או מה״ת (מה״ת – או״ז ע״ז רצג. וראה פמ״ג או״ח תפו במ״ז. וכן מוכח בשו״ת שאג״א נו. ועוד. ואולי איכא למישמע הכי מאדה״ז שכג, ח, שהוא תיקון חשוב. ולהעיר משו״ת מהר״ח או״ז סג. וכ״מ מל׳ הרבה ראשונים – שאילתות קלז. טור יו״ד קכ. ועוד. והעירו מרוקח תפא לגבי משכנתא שאין להשתמש מספק. גם נתקשו טובא שאם האיסור מדרבנן, מתי עובר על המ״ע, שהרי יכול להטבילו בכל עת. כן ה״ר מהקס״ד דבעינן הערב שמש. וכן ממה שחששו במשכנתא שעתיד לשקעו הגוי בידו, ובטבילת כלים ביו״ט שמא ישתמש בו – משמע נמי שהוא מה״ת. ועוד הוכחות. וראה בארוכה קובץ עז ואורה תש״ע ע׳ צ ואילך. ובשו״ת מנח״ש ב, סו, יד, שבכל אופן באפשר להטביל ומשתמש בלא טבילה הוא מה״ת) מקום לומר שנובע רק מחמת חובת הטבילה (וראה שו״ת אבנ״ז או״ח תיח. מעדני ארץ שביעית טז, י. מנח״ש שם), וכשאין על התינוק חובת  הטבילה י״ל דאינו אסור בשימוש (אף אם נאמר שחובת הטבילה על בעה״ב, וככל שאר כלי ביתו). ובסגנון אחר, דל״ש איסור ספי׳, שאין כאן   חפצא דאיסורא, וכמו באיסורים התלויים בזמן, ואולי עדיפא משאר ספי׳ באיסור עשה (ראה מג״א תעא, ז. תרטז, ב. ועוד. וראה שו״ע אדה״ז רסט, ג. תעב, כג. תרטז, א. שם ד. תרמ, ד. שו״ת הצ״צ או״ח הוספות יד, ב. ועוד. ואכ״מ).

ולהעיר שבנדו״ד האם מאכילה אותו, שעל האם בכלל אין מצות חינוך. ובכלי זכוכית (וכש״כ בפלסטיק) שהוא דרבנן, ילה״ע מהמחלוקת אם חייב בחינוך במצות דרבנן. כן להעיר מהסברא שבדבר שאין תינוק מבחין בו ל״ש גדר חינוך, והתינוק א״י להבחין אם נטבל. [ולהעיר מהשקו״ט בברכת הטבילה כשטובל ע״י קטן (ראה חנוך לנער בלוי יד הע׳ ו. ועוד). והרי אין להטביל לכתחילה ע״י גוי כיון שמפסיד הברכה (ראה ט״ז יו״ד קכ, יז בסופו).

והנה, במנ״ח רסד, ט הביא מח״א שאפשר שאין חיוב חינוך במצוה קיומית, דאפשר שלא יתחייב כשיגדיל. אמנם לבסוף דחה דבריו. וכן מוכח מחיוב חינוך בציצית ומזוזה. ובס׳ טבילת כלים ד הערה ה, כתב להסתפק אם אם יש חיוב  חינוך במצות טבילה, כיון שאין הכרח שיתחייב בה כשיגדל. וצ״ע. וגם לא הב״ד מנ״ח הנ״ל. ובמהרי״ל דיסקין קו״א ה, קלו, הובא שם, להדיא שיש חובת חינוך על אביו].

ועוי״ל בדא״פ, שכלי המיועד לתינוקות בלבד, אינו בגדר כלי סעודה, וגם אינו כמעשה שהי׳, וגם לפי שאין הקטנים חייבים בטבילת כלים לפני שהגיעו  לחינוך. וגם לאחרי שהגיעו לחינוך – חיוב החינוך אינו עליהם אלא על האב, להרבה דעות. [ולהעיר ממהרי״ל דיסקין שם, בכלי המיועד לגוים. וראה גם שו״ת טוטו״ד מהדו״ג ב, כב. דרכ״ת קכ, פח בשם קונטרס טהרת טבילה להדע״ק].

ואין לומר דחיישינן לתקלה, שישתמש בו גדול ללא טבילה – כיון שאינו מיועד לגדולים.

ושו״ר מש״כ בס׳ חינוך ישראל ד, ג, לג, ונגע בקצת מסברות הנז׳. וראה גם שו״ת מציון תצא תורה תט. חוט שני טבילת כלים ע׳ כב. קובץ שערי הוראה ג ע׳ קטו.

 

 

#2213