May I Daven in a room which is rented out to a church?

 

Question:

I recently found out that my local Hillel rents out its multi-purpose room to a church on Sundays. Am I still allowed to study in the Beit Midrash, go to the orthodox minyan, and partake in the Seudas Shabbat?

 

Answer:

One should avoid davening or learning in such a room also because the room is set for Avoda Zara on a weekly basis, especially if there are also items of Avoda Zara stored in there. Double covering does not help.

Although multi-faith rooms are permissible in principle, in this case since this is formal and on a fixed basis, one should avoid it.
See here:

Halacha2go.com #744: May I Daven in a Multi-Faith Prayer Room? מ”מ

Reasoning:

מקום שיש בו קביעות לע”ז [ולא מהני מה שהותנה שיהא שם גם קביעות תפלה של יהודים], דינו כבית ע”ז [ולכן בכל מקום שהנוצרים קובעים תפלה כן הדין] ואסור ליהודי להתפלל שם כי המקום מאוס.

והרי זה מעין הדין בשוע”ר הל’ ציצית סימן יא סעיף יג המשתחוה לבהמה צמרה מאוס לציצית, ומקורו מגמרא ע”ז (מז, א) ושם עוד דוגמאות לדין מיאוס ע”ז להשתמש בו לשם מצוה [אפילו במקום שלא נאסר בהנאה, מ”מ בזוי הוא למצוה].

ודין זה הובא בשו”ע או”ח סימן קנד סעיף יא. ועיין במשנה ברורה וביאור הלכה שם באיזה אופן אסור ובאיזה מותר (ומשם אפשר לקחת איזה צד להקל בנידו”ד). אמנם משמע מדברי המ”ב שם דכל זה דוקא אחר שהניחום ועזבו הנכרים המקום, אבל בית שמתפללים בו בקביעות עובדי ע”ז לכאורה לא התיר כלל.

וראה עוד שו”ע או”ח סי’ תקפו סעיף ג בשופר של ע”ז, ובמשנה ברורה שם (אין שוע”ר לסעיף זה).

וראה בגמ’ (שבת קכז, א) “הלך רבי יהושע ותלמידיו כיון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס וכו׳ אחר שיצא ירד וטבל ושנה לתלמידיו ואמר (להן) בשעה שחלצתי תפילין במה חשדתוני אמרנו כסבור רבי לא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה״.

ומעין זה איתא בס’ דרך פקודיך (ל”ת יא בהגה) “שמעתי מגדול אחד שיש בידו קבלה כשיש בבית איזה ספר מספרי המינים הללו אסור לספר ד״ת כי הוא ע״ז ממש וע״ז היא כמו צואה צא תאמר לו ומסתבר הוא וכתות הרשעים האלה מחברים בזמנינו כמה וכמה ספרים ובאים בחלקלקות לשונם להסית המון העם להפר התורה והמון עם אינם יודעים הדבר ובראותם הספרים ביופי הכתיבהוקשירה לוקחים הספרים ההם ולומדים בהם לעתות הפנאי ונלכדים ברשת זו טמנו להם וישת״י כמה וכמה ספרים מספרי הגוים כגון חיביר וכו׳  ע״כ אני אומר מהראוי לחכמי הדורללמוד להמון עם ולגזור עליהם לבל יקנו ספרים הרשעים מקרוב באו רק ספרים המפורסמים מקדמונים ועל ספרים חדשים ישאלו את פי מבין בחכמת התורה אם הם כשרים לבא בקהל י״י וכתורה יעשו.”

[אמנם, לכאורה דברי ה”דרך פיקודיך” בעניין זה אינם מכוונים להלכה, ואינם מתיימרים להיות כאלה, אלא כנראה כמו גזירה למיגדר מילתא במצב מסויים, ושצ”ע אם ניתן לבנות עליהם].

ואולי יש להוסיף דברי שועה”ר (או”ח ס’ צ סעיף כב) שבגדים שמצויר עליהם דברי תיפלות צריך להוציאם מבית כנסת שלנו, “כי מה לנו להניח בבית הכנסת שלנו דבר שהוא מוכן ומזומן לתפלתם”

אבל אפשר לומר שזה לא מעכב בחדר שמיועד לכל דתות (למרות שזה בבעלות של יהודים) מכיון שזה לא בבית הכנסת שלנו.

[אמנם, לפי זה, מסתבר שזה גנאי לקבוע מזוזה (או להשאיר המזוזה שכבר קבועה) בחדר שיש תיפלות תמידית.  ולכאורה צריך להסיר המזוזות בחדר כזה].

 ויש להעיר גם משועה”ר (או”ח ס’ נג סעיף כז) “כי חלילה לקבל עבודת בוראנו ע”י הנכרים כי לא כצורינו וגו'”.

 

 

#19368