Tefillin for someone who has an urge to go to the bathroom

 

Question:

I can’t hold in going to the bathroom for more than 72 minutes at a time. The issue is for ketanim specifically, as it’s a prostate issue. I feel an urge to go, but with a lot of discomfort I could hold it in. During the day I go the second I feel it, so I started wearing tefillin only at shema and do not daven shemona esrei and do the rest without tefillin.

Is that correct according to halacha?

 

Answer:

In a case that one has stomach issues and one will not have a clean body during davening he can daven up to kriyas shema without tefillin, he should put on tefillin between הבוחר בעמו ישראל באהבה and שמע with a Bracha. He should take them off right after Shemone Esrei.
Regarding davening Shemone Esrei in such a state, if he doesn’t need the bathroom before Shemone Esrei, he can daven Shemone Esrei even if knows in advance that he can’t hold in for 72 minutes.

 

Sources:

ראה שוע”ר סי’ צב ס”א. לז ס”א-ב. סי’ לח ס”א, מ”א סק”א. שוע”ר סי’ פ ס”א. סי’ סו ס”ג

באם יצא כבר לנקביו לפני שמו״ע וכעת אינו מרגיש כלום, ויודע בעצמו שאח״כ יצטרך באמצע שמו״ע מותר לו להתחיל כעת כבר – מקו״ח צב להחו״י בקיצור הלכות ד״ה אם צריך. וכ״מ במשנ״ב ב, יג. שם צב, ה. וראה בדק המשנה שם. (ודלא כחיי״א דס״ל שבנצרך לנקביו נהפך המאכל לצואה בקרבו. והשיגו במשנ״ב צב בבה״ל א ד״ה שיעור. וגם לדבריו היינו רק בגדולים. וראה שו״ת היכל יצחק או״ח ד, ג). אז נדברו ג, מה, ב. וגם להפת״ש איסרלין צב, א והובא בארחות חיים ספינקא צב, א, שהחמיר – לא מיירי באופן כזה שמחמת זה יתבטל ממצות תפלה. וכמו שהתיר שם כשיעבור זמן תפלה. [ובקטנים בפרט הרי בדיעבד תפלתו תפלה , ושעהד״ח כדיעבד דמיא].

ומצינו כן כבר בשו״ת הרמ״א צח (והובא בא״ר פ, א, משנ״ב שם ד, ועוד), במי שמטפטף מ״ר לאונסו, שאפי׳ ביודע שיצטרך מותר לו להתפלל. ושם דלא דמי לדין הוצרך לנקביו לא יתפלל דהתם יש לו לבדוק בעצמו ולשמור נקביו אבל כאן שאינו מועיל לו בדיקה בודאי אנוס הוא ולא גזרו בי׳ רבנן.

ואח״כ כשמרגיש באמצע שמו״ע – הרי הדין שאפי׳ מים שותתים על ברכיו לא יפסיק, אדה״ז ב. ואם מוכרח להפסיק שאינו יכול להתאפק ומתבייש שירד ע״ג קרקע מפסיק – כה״ח ח. ולגדולים מפסיק כשאינו יכול להעמיד עצמו עד שיסיים תפלתו.

וגם מותר לעשות כן עם תפלין, כפשוט, שאין מקום להחמיר שלא להשתין בתפלין שאינו מדינא, ורק לכתחילה, אם יתבטל עי״ז ממצות תפלין. (וראה מה שדנו בכיו״ב לגבי קטטר – היכל יצחק שם. חלקת יעקב דלקמן. ועוד. אלא שבקטטר הוא ללא הרגשה).

ולהעיר, שאם באמת אינו צריך לנקביו כ״כ באופן שמרגיש בזה ומעמיד עצמו בחוזק, ואילו לא הי׳ מעמיד עצמו הי׳ יוצא מאליו – ראה  אדה״ז תנינא ג, יא – יש לצדד להתיר. והארכנו כאן:

בל תשקצו באמצע קריאת שמע ותפילה

כמו״כ, באופן שאין לו שליטה כלל, ואינו מרגיש בזה, יש להתיר לו שלא יתבטל מתפלה כמו בחולה עם קטטר – ראה בחלקת יעקב או״ח לב בארוכה. ועוד. (והחילוק בין דברי הרמ״א להנידון דקטטר, שבדברי הרמ״א התיר רק כשנקי בתחילה וגם א״צ לנקביו בתחילה, ויודע שאח״כ יצטרך. ולאידך, משמע ברמ״א דמיירי גם כשמרגיש בנקביו. (וכ״כ בחלקת יעקב שם. וכ״מ להדיא בדבריו. ובשו״ת משנ״ה ב, סו נדחק דמיירי כשא״צ לנקביו. וצע״ג לפרש כן). ובקטטר התירו גם כשאינו נקי מתחילה, אבל מעליותא איכא בה שאינו מרגיש בנקביו).

 

 

#19086