Can one seal off a dryer ventilation hole that is no longer needed?

 

Question:

Is one allowed to seal off a hole in the wall to the outside, which was used for ventilation of a dryer or so and is no longer needed?

 

Answer:

No, it is considered a window in this regard.

See this link how to go about it:

Article: What is the Source for Not Closing Up Doors and Windows?

 

Sources:

דו”ד אינו דומה כלל למה שכתב בשו”ת שבה”ל י, קסה, ג (וראה גם בעיונים בהלכה יומית שם במוסגר) להקל גבי חור שהי’ מזגן קבוע, וכתב שכל שאינו דומה ממש לנדון שבצוואת רבינו יהודה החסיד מותר להקל.

[וגם בהנ״ל יל״ע, שאף שמעיקרא היתה סתומה ע״י המזגן, הרי בהוצאת המזגן נשאר נקב ופתח, ומאי גריעותא דנקב ופתח זה משאר נקבים. ושם כתב שאינו דומה ממש לצוואת ריה״ח לפי שאינו חלון או פתח. וראה גם שו״ת אול״צ ה, לז, לז. משיב נבונים ה, לב. ובשם הרה״צ מהר״א מבעלזא (ראה וישמע משה ג ע׳ שכו) שאם הי׳ הנקב פחות מטפח לא חל עליו שם פתח. ויש שכתב שכיון שמעיקרא נעשה ע״מ לסותמו אין עליו שם נקב.

אלא שאם נאמר להקל שסתימה ע״י מזגן לאו סתימה היא (ראה הלכה יומית שם) א״כ לא נעשה ע״מ לסתום. ועוד שנעשה לכניסת אויר, וכמקום הילוך העשן דלקמן. (וצ״ע מש״כ במשיב נבונים שאינו נעשה לכניסת אויר). ולסברא דלקמן שהשדים הולכים בכל מקום נקב, אין טעם לחלק. ואכן, יש שהחמירו גם בזה – ראה שו״ת חיי הלוי יב, יו״ד אות מב. אגרתא דחדוותא גרוס מה ע׳ קכב. וכן שמעתי שכמה מורים עד״ז. וראה גם המסופר במעין אומר יח ע׳ תמא. ולהעיר מדין חלון העשוי לאויר שמביא את הטומאה לגבי מזגן (ראה אהלי טהרות לך תשפ״ג ע׳ טז. ובגליונות הבאים)].

והנה, בשו”ת משנת יוסף יב, צג, ב, ר״ל שארובת עשן אינו בגדר חלון או פתח. וסברתו צלע״ג. וכבר כתב בשו״ת חיים ביד סכ״ה שלא לסתום פתח תנור. ועיי״ש מש״כ בשם מהרי״ט דאנון. וכ״כ בשולחן חי לד, ה שיש להחמיר גם במקום יציאת העשן והעולם נזהרים בזה. וכ״ה בשו״ת יד חנוך לח, בשם זקינו הרה״צ מסאסוב, שקיבל מרבותיו שעיקר כוונת ריה״ח באיסור סתירת תנור שלא להסיר מקום הילוך העשן ולסתמו, עיי״ש הטעם. וכ״ה לפמש״כ במשנת אברהם פרייס לצוואת ריה״ח מא, שכל עיקר האיסור בנתיצת תנור הוא בהמשך לאיסור סתימת פתח שגם בתנור יש מקום יציאה לחוץ במקום שהעשן יוצא. וכ״כ להזהר בזכרון טוב עניני טעינת ברכותיו בשם הרה״צ מנעשכיז. ובמנהגי בעלזא בשם הרה״צ הר״א מבעלזא.

וכדברי המשנת יוסף, כ״כ גם בשו״ת קנין תורה ב, כב. ושניהם מתנבאים בסגנון אחד, והביאו שם ממילי דחסידותא נח. אבל שם מיירי מנתיצת תנור ולא מסתימת הפתח. וסרה ההוכחה. ומש״כ שם, דהו״ל לריה״ח להזהיר בנתיצת התנור מחמת סתימת הפתח – אכן בשולחן חי כתב עלה שמותר רק לנתוץ ולא לסתום. (וכצ״ל בד׳ המילי דחסידותא הנ״ל). וי״ל גם דעדיפא מינה קאמר בצוואת ריה״ח. או דמיירי באפשר לנתוץ בלי לסתום.

ועוד ועיקר, שבצוואה מיירי הן בפתח והן בחלון. ולארובה וכו׳ שיש פותח טפח – דין פתח גמור להבאת טומאה. ומכיון שהטעם מחמת השדים שעוברים באותו הדרך, ה״ז שייך גם בארובה. ואין טעם וסברא לחלק. והעיקר שהולכים במקום אויר ונקב (ראה גם הנסמן באמרות טהורות לר״י החסיד מילואים ז הע׳ 34), שמה״ט מהני כשמשאיר נקב קטן. ופירוקא לסכנתא לא עבדינן.

 

 

#18461