My son is very not well and is very sensitive to light. How should he fulfill the mitzvah of Ner Chanukah?
Question:
My son is very not well and is very sensitive to light. It is also hard for him to get out of bed. For his mitzvah of Ner Chanukah, is it better for him to hear the bracha from me even if he can’t see the candles, or is it better for him to light by his room if he can only light one candle every night? (lighting more than 1 candle is too much light for him to bear.)
Answer:
In this case, he should light himself, even though it will only be one candle. Nonetheless, it is recommended that he hear the brachos from you. This way he will be part of the mehadrin min hamehadrin lighting too. This does not prevent him from making his own bracha on his own candle.
Sources:
בשו״ע או״ח תרעז, ג הנמצא במקום שאין ישראל מדליק בברכה. ולרמ״א שם, לפי שחובה לראות הנרות. ונת׳ במק״א דהכא שאני לפי שאינו רואה נרות כלל. ושכ״כ המאמ״ר ועוד ליישב ד׳ המחבר. וכן מוכרח בשו״ת הרמ״א. וכבר הכריחו כן מד׳ הראשונים. וראה אצלנו בקובץ מבית חיינו גל׳ ז מה שכתבנו בהע׳ 1.
והנה, אף שמהדרין מן המהדרין הוא מדינא דגמ׳ (ולהעיר מהסברא שמהדרין הוא מעיקר הדין ומה״ט לא נז׳ בשו״ע נר איש וביתו. וראה לקו״ש כ ע׳ 209 הע׳ 15. שם מ ע׳ 168 הע׳ 11. ובשבה״ל סי׳ קעד הובא בב״י סתרפ״ג שגומרים כל שמונת ימי חנוכה מתוך שחלוק בנרותיו, ומשמע שאינו רק הידור לחוד. ובהלכות קצובות לר״י גאון שבהדליק נר איש וביתו יצא. ומשמע שהוא בדיעבד. ולהעיר מראב״ד ברכות יא, טו, בטעם נוסח הברכה להדליק ולא על הדלקת לפי שהיא מצוה שאין לה קצבה שמהדרין מוסיפים והולכים. ומשמע שמהדרין הוא מגוף התקנה ולא מנהג גרידא. וראה באו״א קצת בראב״ן לה וברוקח שסג. ולהעיר מפמ״ג רסג בא״א יא, שהק׳ במה שאין מברכים להדליק נרות ל׳ רבים. וכבר העירו שנשמט בשו״ע עיקר הדין דנר איש וביתו. וראה חמד משה תרעא, ב. שו״ת בנין שלמה ב, נח. וי״א שקיבלו כחובה. ולהעיר מהפלוגתא אם חייב למכור כסותו לנרות ההידור). ואילו החובה לראות הנרות לא נז׳ בש״ס, ובמחבר הוא בשם י״א ובפלוגתא תליא – הרי כל עיקר מהדרין מן המהדרין הוא בדרך הידור ולא מדינא. ואילו החובה לראות לדידהו הוא מדינא ממש. (אבל בשו״ת הרמ״א צט שמה שמברך כשמדליק לראת, דלא גרע ממהדרין. אבל כוונתו שמותר להדר לצאת דעת המרדכי שאי״ב חשש ברכה לבטלה. וראה שו״ת אג״מ או״ח א, קצ. או״ח ה, מג). ומש״כ בשעה״צ תרעו, י שאם שמע הברכה שלכו״ע אינו מחוייב לברך אח״כ על הראי׳ – צע״ג, דהא לא נפיק מפלוגתא, שי״א דמצוה לראות. (וראה שו״ת הרמ״א צט. ובהעמק שאלה שאילתא כו, י שלכו״ע מצוה לראות אלא שבהדליקו עליו נחלקו אם נפטר ממצות ראי׳. ובאג״מ שם, שלכו״ע מצוה לראות, אלא שנחלקו אם לברך. ועיי״ש בישוב הסתירה בשו״ע לפ״ז, שבאינו רואה הנרות ודאי יש הידור, ומברך דלא גרע ממהדרין. וכדבריו משמע בשו״ת הרמ״א. ושו״ר שהקשה על המשנ״ב באשר לשלמה כב). ובכל אופן לדידן לדינא מברכים על נרות ההידור. ויוצא יד״ח איך שיהי׳ – בדרך תנאי או בשניהם גם יחד. ובפרט לפמשנ״ת אצלנו במק״א בגדר מהדרין שאינו רק לפי שמכוונים שלא לצאת בנרו של בעה״ב, כ״א משום פרסו״נ. ואפ״ל גם שיוצא יד״ח מהדרין מן המהדרין מבעה״ב (אא״כ להסברא בדעת הרמ״א בדין מהדרין, שגדר מהדרין שעושה המצוה בעצמו ולא ע״י שליח. ולפ״ז אולי גם ההידור דמוסיף והולך ל״ש ל״ש ע״י שליח) ועיקר המצוה בעצמו.
ולאידך, למעשה פשוט שיוצא יד״ח בהדלקת בעה״ב. וראה כאן:
#18272
