שאלה: האם יש ענין להימנע מדיבור של חול בעודו לבוש בתפילין (דרש”י ודר”ת)?

 

מענה:

אכן יש מקום להחמיר, הן מחמת היסח הדעת, כמו שהזהירו בכמה מקומות לענין דברים בטלים בתפילין (שכמובן טעם זה שייך גם בתפילין דר”ת, ואולי ביתר שאת), והן מחמת קדושת התפלין מצד עצמם. ועוד טעם בדבר, שלא להפסיק בין ברכת תפילין דרש”י להנחת תפילין דר”ת.

כמובן שאין בכלל זה דיבורים הנצרכים, כגון לענות לגבאי השואל לשמו וכדומה, וכל שכן דיבורי קדושה, כלימוד התורה.

 

טעמים ומקורות:

דברים בטלים – משנ״ב לז, ז. ובפשטות מקורו ממעשה רב יח. ונפק״מ שלענין דברים בטלים היינו רק במקום חשש היסח הדעת ולא בשיחה קצרה ביותר כגון לענות מה השעה וכדומה.

מחמת הזהירות בקדושתו – ראה קיצור שו״ע י, א, שלא לדבר בהם דברי הבלים ושיחת חולין. ומשמע שאינו משום היסה״ד לחוד.

ועוד טעם משום הפסק – ראה בלקו״ש כא ע׳ 358 ובס׳ המנהגים ע׳ 18. והוא ממענה לר’ ראובן ע״ה דונין משבט תשכ”ה (ס’ “היכל מנחם” ח”ב ע’ כח. תשורה גאלדבערג כ”ה מרחשון תשע”ז ע’ 13) ששאל: “אם יש ענין להניח תפלין דר”ת אחרי התפלה או יכול להיות כל היום – ובפרט בנוגע הסדרים”, והמענה בהדגשת המלים  “להניח תפלין דר”ת אחרי התפלה”, והוסיף: שאז מקושר לברכת תפלין דרש”י (שאינו דומה הפסק התפלה להפסק עניני חול) ולהעיר מתפלת הדרך עד”ז (היום יום י”ט תמוז) באם אי אפשר – יכול להניחם כל היום.

וכבר העירו בקובץ העו״ב גל׳ תתעד ובכ״מ, שמה״ט נכון שלא להפסיק. וכבר כתב כן בשלחן שלמה לד, א. אבל ראה אות חיים שם ו. שו״ת מנח״א א, כה. ויש להשיב על דבריו כבלקו״ש שם, שאינו דומה הפסק בעניני תפלה להפסק דחול. וראה שו״ת תפארת אדם אסטרייכר ג או״ח ג. שבה״ל ג, ח.

אבל מדינא מותר, כדמוכח בשו״ע אדה״ז תקצ, ז. ובכ״מ. ולפעמים אף צריך לענות מפני היראה והכבוד, ושלא תהא בכלל גזילת העני בבתיכם, וכבק״ש.

וראה הלכה יומית אות קצה.

#17703