Is one allowed to give an Aliyah to someone who is married to a non-Jew R”L?

 

As a general rule, they should not be given an Aliyah. This will also serve as a statement that doing such an aveira is worse than many other aveiros, and crosses a serious line.

In a pressing situation, where it may cause friction, there might be room for leniency to give them other Kibudim as Pesicha or the like.

If the individual is on his way up, becoming closer and closer to Yiddishkeit, and it’s believed that by giving him an aliya it could cement his relationship with Torah and Mitzvos, one should consider carefully the correct approach by discussing this with a rav.

 

Sources:

כ״ה להדיא בכו״כ אחרונים וכדלקמן. אלא שממוצא דבריהם אתה למד, שהוא משום מיגדר מילתא וקנס וללמד תועים בינה, אא״כ באופן שאינו מאמין כלל באלקי ישראל, שקשה הדבר להתיר גם מדינא – ראה בשו״ת אג״מ או״ח ב, נא. שם או״ח ג, יב. שם כא ואילך. וראה גם בלקו״ש לג ע׳ 85 ובהנסמן בהע׳ 11 שם.

והנה, באמת יל״ע מדין כהן הנושא נשים בעבירה שאסור להעלותו ראשון – שו״ע או״ח קכח, מ. ומשמע דלשאר קרואים או אחרון ומפטיר ש״ד – ראה שו״ת שארית יהודה בלום יב. אבן יקרה תליתאה ט. שרידי אש או״ח יא. אג״מ או״ח ב, לג. ובס׳ שערים בהלכה לרב אחאי גאון, הרה״ג הרי״מ שליט״א, פ׳ וישלח ע׳ שסה העי״ר צדק בדבריהם, במש״כ לשלול סברת רב אחד שאינו עולה גם לשאר עליות, שכ״ה בשו״ת מחנה חיים תנינא אה״ע ג. וראה מש״כ בנו בתורת חיים קכח, נח בשלילת הדיוק בל׳ המחבר. ורב אחא משבחא, עוד בא העיר״ה במה שכתבו מד׳ הפמ״ג בפתיחה לסי׳ קלה במ״ז, שאין לקרותו ראשון ולישראל עולה – שבאמת בפמ״ג דפו״ר נדפס ״וישראל עולה״. וכ״ה בשו״ע הוצאת מכון ירושלים. וכוונתו שבמקום כהן עולה ישראל. ומוכרח כן בפי׳ דבריו, דאל״ה מאי שיאטי׳ לכאן, עיי״ש בספרא דרב אחא באורך. והנה, במחנה חיים העיר מד׳ הפמ״ג במקומו, סוגיא בדוכתא עדיפא, קכח בא״א נח להוכיח שאין להעלותו גם לשאר עליות, זולת אחרון ומפטיר. ועיי״ש במחנה חיים מה שאינו סותר לדבריו לאסור גם בזה, דהתם מיירי שטוען שאינו כהן. ואחי יפת הגדול, הציב לו ציו״ן שמקורו טהור בלבוש, בתשו׳ שבסו״ס על אה״ע ג. אלא שאין מכ״ז שום ראי׳ להוכיח צדקת דרכו של המחנה חיים לאסרו – כשאינו מכחיש כהונתו – מכל וכל, דאדרבה התם טעמא רבה איכא במילתא שלא לזלזל בכבוד הכהונה, עיי״ש.

ובכל אופן, גם להמתירים להעלות כהן לשאר קרואים או למפטיר, אין להוכיח מזה לגבי הנושא נכרית, שיש בו הפסד גדול יותר משאר עריות, ושפיר מיירי בכהן הנושא שאר נשים בעבירה ולא בנכרית.

וראה בכ״ז בשו״ת טוב טעם ודעת  קמא רכט. זכרון יהודה א, מה. עצי זית ב, לט. משפטי עוזיאל ח, נג, ב. שרידי אש ב, ו. לב יהודה ז. מהרש״ג ב, פא, ב. בנין ציון א, ו. מנחת יחיאל ג, קמ. אורח משפט השמטות ומילואים כב. צוף דבש מועטי קעה. המאסף ב שנה יז, נ. משנת יעבץ מענדילסאהן טו. קובץ נדחים להר״א פוסק תקמט. דברי הלל להנ״ל א, ח. מנח״י ג, סה. שם ד, י. בא״מ ה, צ, א. אהל משה ב, סג. אגרות משה במקומות שצויינו לעיל. הליכות עולם ג ע׳ קכ. מנהגי אמשטרדם ע׳ קצו. שו״ת יחו״ד להנ״ל ג, טז. וש״נ. וראה גם שו״ת שאלו לברוך או״ח מ. ובנו – בשו״ת ברית שלום ג, טו. ומכל הנ״ל מוכח כדברינו בפנים.

 

 

#17416