Women and Girls Kissing a Sefer Torah

 

Question:

What are the exact halachos of a woman or girl who is a niddah in regards to kissing a Sefer Torah or looking at an open scroll?

Is there anything that can practically be done to prevent these issues in cases like kissing the Rebbe’s Sefer Torah on Simchas Torah and Vzos HaTorah in shul?

 

Answer:

Out of respect, women have adopted a custom not to look at an open Torah scroll or touch a Torah scroll when they are in the state of niddah. This isn’t strictly required halachically, but it’s a custom it has developed out of reverence for the Torah. This stringency is only observed while she is still menstruating (even though Halachically a woman is considered to be in a state of niddah until she immerses in the Mikvah).

This stringency applies even on Simchas Torah when many women and girls kiss the Torah scrolls. While some are particular for this reason not to bring the Torah scrolls into the women’s section, there is no halachic objection in doing so.

There’s really no need to do something if women and girls are kissing the Torah or looking at an open Torah scroll.

 

Sources:

בהקדם, שמן הדין, כל הטמאים אפילו נדות מותרים לאחוז בס״ת – רמב״ם הל׳ ס״ת פ״י ה״ח. שו״ע יו״ד סרפ״ב ס״ט (ושתק לה הרמ״א שם ולא הביא דעה חולקת. וכבר נתעורר מזה בשו״ת מים רבים מילדולה יו״ד ח״ב סנ״ג. ובפשטות, משום דהכי ס״ל לעיקר, כמ״ש להדיא באו״ח ספ״ח – ראה שו״ת צי״א ח״י ס״ח סק״ג. ולהעיר שבדפו״ר דבפהרמ״א נמצא גם ביו״ד סוסי׳ קצה. אלא שבנו״כ ביו״ד סרפ״ב הובא מזה – ראה פרישה סקי״א. ט״ז סק״ה). וגם מצוה על אנשים ונשים לראות הכתב בעת הגבהת התורה – שו״ע או״ח סי׳ קלג ס״ב. ובנוגע לנישוק בס״ת – ראה לדוד אמת ס״ג ס״ג, בנוגע הוצאת ס״ת מההיכל: להקיף בס״ת פתוח בכל ביהכ״נ לזכות לכל האנשים והנשים שיראו אותו. ולהלן שם בס״ו שנהגו לנשק הס״ת. אלא של״כ להדיא שנהגו גם הנשים לנשק. אבל להעיר מאג״ק אדמו״ר מוהריי״צ ח״ו א׳תריב, בנוגע להכנסת ס״ת: לזכות את כל החי בישראל איש ואשה וביותר את הילדים לנשק את מעיל הס״ת. ובכ״מ נהגו – מנהג בעלזא ועוד – שהנשים הגיעו בשמע״צ או בשמח״ת אחרי התפלה לנשק הס״ת.

אלא שלמעשה, הרי ״נהגו הנשים טהרה ופרישות בעצמן״ בימי ראייתה (ל׳ אדה״ז ספ״ח ס״ב. ובהגמי״י תפלה פ״ד סק״ג בשם הראבי״ה ברכות סס״ח ש״נהגו סלסול בעצמן ופרישות״). ומשום מנהג וכבוד עושין כן ולא משום איסור – שו״ת בנימין זאב סי׳ קנג, הביאו במג״א ספ״ח סק״ב (ואדה״ז שם), והוא ״לחומרא בעלמא״ – או״ז סש״ס. שו״ת תה״ד פסקים סי׳ קלב. ביהגר״א לרמ״א שם.

והכונה ב”לראות ס”ת” שהביא אדה״ז שם – היינו כל זמן שהספר תורה פתוח כגון בשעת הגבהה, וכ”ה במקורו באגור סי׳ א׳שפח ובט”ז שם ס”ק ב (נסמן בשוע”ר שם). וכ”כ המשנ”ב שם סק”ז. וראה שו”ת דברי יציב ח”ד סקל”ט.

והנה ברמ״א שם גם שלא תגע בספר. אלא שי״א שהמנהג אינו שייך לאחיזה או לנשיקה בס״ת שסגור במעיל. ודבריהם דחוקים ביותר. ועוד שהאחיזה והנגיעה בס״ת בפשטות היינו ע״י דבר אחר, שכן אין ליגע בס״ת עצמו ערום ללא מטפחת. וכ״כ במקו״ח להחו״י ספ״ח שם. ואכתי יש מקום להעמיד הדברים, וכדלקמן.

אלא שי״ל שמש״כ הרמ״א שהעיקר כסברא הראשונה קאי רק על כניסה לביהכ״נ וכדומה, ולא על נגיעה בספר. וא״ש שלא הגי׳ כלום על דברי המחבר ביו״ד שם. (אלא שביו״ד שם קאי גם על קריאה בתורה. ואכן בט״ז שם ציין רק בנוגע לזה לעיין באו״ח ספ״ח. אבל בפרישה הביא גם בנוגע לנגיעה בספר).

ולמעשה, מפורש הוא בדברי אדה״ז שמה שנוהגות שלא ליגע בספר אין מנהג זה עיקר. ורק לגבי כניסה לביהכ״נ ולראות ס״ת נתקבל מנהג הנשים. והוא ע״פ המג״א שם בשם שו״ת בנימין זאב שם שהשמיט הזכרת השם ותפלה ונגיעה בספר.

ועדיין יש לחלק בין נגיעה בספר בכלל לנגיעה בס״ת. וד׳ הרמ״א ״שלא ליגע בספר״ – אפ״ל דקאי על כל הספרים. ובזה לא נתקבל המנהג. וכ״מ בפרישה יו״ד שם שכתב שמותר לה לאחוז בסידור.  וכן מוכרח במקו״ח להחו״י לרמ״א שם, שציין על דברי הרמ״א, שאפי׳ בס״ת מותרת ליגע. וראה גם בקיצור הלכות שם. ומינה שהבין דהרמ״א קאי על כל הספרים. ומכיון שכן מש״כ אדה״ז שאין מנהג זה עיקר היינו בשאר הספרים, ואין לנו הכרח להתיר בס״ת. וראה שו״ת מים רבים שם בחומר הענין בנגיעה שלהן בס״ת. אבל עיקר דבריו שם לגבע מי שאינו נימול. (איברא, שבמקו״ח שם משמע שכתב לחלק דבס״ת שהותר להן לאחוז, בהכרח דמיירי ע״י נגיעה בדבר אחר, וכנ״ל. ועפ״ז, יש להעמיד הדברים האמורים, שהמנהג שברמ״א היינו רק בנוגע בספר עצמו). וראה להדיא בקשר להקפות – אג״ק באנגלית שנדפס בתירגום בשלחן מנחם ח״ג ע׳ רנו. אלא שכמדומה לא נזהרו מזה בנגיעה ונישוק במזוזה. וילע״ע.

ובשו”ת שבט הלוי ח”ו סי’ עג שמטעם זה אין להכניס הס”ת לעזרת הנשים בשעת הקפות בשמח”ת ובכל כיו”ב. וראה שו״ת שבט הקהתי ח״ב סרכ״ב. אלא שידוע במעשה רב להעלות ס״ת של משיח לעזרת נשים שיוכלו לנשק. אמנם, ראיתי מציינים שההוראה היתה עבור הילדות, בנות צבאות השם. ולהעיר שלפעמים שייך ההיתר שיהא לה לעצבון גדול אם לא תוכל לעשות כן.

והנה, בכל הפוסקים שזהו רק בשעת ראייתה. ומפורש כן ברמ״א ספ״ח שם. וראה פת״ש סי׳ קצו סק״י. ועוד. וראה חמודי דניאל מכת״י סוסי׳ קצה דהיינו אפי׳ לא טבלה אחר ז׳ לראייתה קודם ז״נ. אבל להעיר מאג״ק חי״ח ע׳ תנו: שבועיים בחודש. וצע״ק. אלא שבחמו״ד שם כתב בקשר לכניסה לביה״ח שבזה אפשר שיש לה להמתין עד שתטבול ותטהר לגמרי.

 

#17205