« go back

Is there any issue in causing a car slow down or stop for you on Shabbos?

 

It’s not an issue (even if it might be a yid, rachmana litzlan).

 

Sources:

שכשנוסע ממשיך ממלאכת הבערה בלחיצה על הדוושה, ושכשעוצר יתכן אפילו שגורם לו למעט במלאכה מכאשר היה נוסע. ועוד, שי״א שבמרבה באיסור ל״ש לפני עור וכש״כ כשנעשה ברצף אחד. ואף להמחמירים, שגם במרבה שייך לפני עור, הכא שאני שמחליף איסור אחד במשנהו. ובפשטות גם ליכא משום מסייע בכגון דא, שהרי אינו מסייע ומיקל עליו עשיית האיסור – ראה פמ״ג שז במ״ז א. שו״ת משיב דבר ב, לא. ועוד. וכיבוי קיל מהבערה שה״ז משאצל״ג. וממילא יש לדון גם שמציל מאיסור ולא מכשיל. וכש״כ בנוגע אמירה לנכרי. ובזה טעם נוסף שהגוי עושה כן לעצמו משום החוק, וכדלקמן.

וגם שהוא עושה בתוך שלו ואין לו להימנע מחמת חשש שמא השני יעשה מלאכה. (ולהעיר מהשקו״ט בנוגע לעבור לפני מצלמה בפסיק רישא דניחא לי׳). וראה שו״ת מהרי״ל קו״א ה, קמה – שמה״ט מותר לינשא ביום רביעי אף שגורם שההגמון יכשל בביאה. וכן מותר להפגין על חילול שבת אף אם גורם שיבוא משטרה – קובץ תשובות א, מד. וכן מותר ללמד תורה לתלמידים אף אם גורם שגוים יבואו ויקשיבו – שו״ת אג״מ יו״ד ג, צ.

וידוע מש״כ בשו״ת מנחת שלמה א, ז, ד שמותר לחולה שאיב״ס לילך לרופא מחלל שבת אף אם ידליק אור וכו׳, שהחולה עושה כדין וא״צ להתחשב עם מה שהרופא יעבור מחמתו. ושם, שלכן מותר לתבוע תביעה המותרת בבי״ד, אף שגורם שהשני יכחיש ויחרף ויגדף וכו׳. וכבר כתב כעין זה בפי שנים סורנאגה – שאלוניקי, תקס״ו, יו״ד קס (סג, ב) בטעם שמותר להשביע חבירו ול״ח ללפנ״ע, והובא בשד״ח כללים מערכת ה אות מה. אלא שבשאר אחרונים שיישבו באו״א ההיתר להשביע משמע דלא ס״ל הכי. וגם בריטב״א ב״מ ה, ב מוכח לא כן, ממש״כ שמותר להשביע דחשיד אממונא לא חשיד אשבועתא. ואולי שאני התם שהבי״ד משביעים.

אלא, שאינו דומה כלל, שבכל הנ״ל אין הנכשל מוכרח בדבר, ובידו שלא להיכשל. ועכ״ז עדיין מקום למיסבר סברא להיתרא גם בזה. ובפרט באיסור אמירה לנכרי. ועוד יש לצדד שבאמת אין כאן שום הכשלה, ואדרבה מצוה קעביד, שאף שתחילתו בפשיעה שנוהג בשבת, הרי כעת כשהיהודי עובר מוכרח לעצור משום לא תעמוד על דם רעך, ומקיים מצות פקו״נ.

והנה באחרוני זמננו (שש”כ פכ”ט עא, חוט שני שבת ח”ג עמ’ ריט) יש שכתבו לאסור מטעם לפני עור ואמירה לנכרי והוה כאילו אומר להם ומכריחם לעצור לצרכו.

ולאידך כתב בשבות יצחק (יו”ט עמ’ קסח) להתיר מטעם דהלעיטהו לרשע וימות. וכעי”ז כתב המהרי”ל דיסקין (פ”ח ס”ב) דהרוכב מכשיל את עצמו ואין חיוב להמנע מלעבור משום דהלעיטהו לרשע. וראה גם באג”מ יו”ד ח”ג סי’ צ דמי שיש לו כרם של ערלה שאי”צ להודיע שהוא ערלה משום דאמרינן דהלעיטהו לרשע, ורק בשמיטה שהוא הפקר צריך להודיע לכל שהוא ערלה.

ויש שהתירו מטעם דאין הרוכב עוצר בשבילו כ”א מצד חוק המדינה שמחייבים אותו לעצור, ולכאו’ ה”ז רק כשצריך לעצור ע”פ חוק, משא”כ באמצע הרחוב.

אבל לא הזכירו מש”כ לעיל דהמציאות הוא שאין הוספה בחילול שבת. וראה בשו”ת מנחת אשר (ח”ב סי’ לב) דמתיר מטעם דאין יותר חילול שבת כשעוצר מאשר אם היה ממשיך לנסוע, וה”ז כמ”ש, ולכאו’ י”ל עוד יותר דגורם לו למעט במלאכה וכנ”ל.

 

 

#16900


Add Comment

Your Email address will not be published