Should I place a Mezuzah on room less than 4×4 Amos? The Heker Tzir is to the outside and there is no window
Question:
I have a room in the basement of a Chabad house that has no windows, and the door opens to the outside of the room. On which side should I put the Mezuzah?
Answer:
If the room or closet is less than 4×4 Amos, it is exempt from Mezuzah. Some, however, adopt a Chumra – stringency to place a Mezuzah.
If there is no other way to access the room, there are conflicting opinions as to which side to place the Mezuzah. L’maaseh, one should put the Mezuzah on the right side entering the room or closet.
Sources:
בענין חדר פחות מד״א וחומרת החמו״ד בחזי לתשמישו – מצו״ב מה שכתבתי לח״א:
הנ״ל – כידוע – הוא חידוש של החמודי דניאל. והסכימו עמו חלק מהפוסקים. אלא שלא דקו העתקת הדברים (שהחילוק אינו בין בית לחדר שבתוך הבית. ואכ״מ. ולאחרונה נדפס חמו״ד מכת״י והדברים ברורים יותר).
ומעולם לא נהגו כן כפי שהעידו בזה כו״כ. וגם חלקו עליו – בהזכרת דעתו להדיא ושלא להדיא – כו״כ. וסתימת הפוסקים שלא כדבריו. וידוע הכלל בפוסקים שבדבר השכיח ורגיל לא הוו שבקו מלהודיענו. ומדשתקו ש״מ דלא ס״ל הכי. ועוד זאת שידוע מעשה רב – שברחוב פרזידנט גם לא הי׳ כנ״ל. ומ״מ – מקום להחמיר להרוצה. ונתפשט המנהג להחמיר כן בכ״מ – אף שכנ״ל מעיקר הדין פטור. ופשוט שלא יברך עליו.
ובמענה נוסף לאותו שואל שחזר והקשה:
אחזור על הראשונות – שכבר כתבו כו״כ דלא כדבריו. וכן מוכח בחיי״א, רעק״א, מקדש מעט, ברכת הבית, הגרש״ק. ועוד ועוד. ובשו״ת קנאת סופרים קיח, לגבי בית שער פחות מדע״ד, שזהו טעות גמור, וחס מלהזכיר דבר זה. וכן משמע משו״ת מהרי״ל צד, בחדר קטן פחות מדע״ד, שככל הנראה משמש כבית שער לחדר הגדול, שפטור ממזוזה. וגם כתבו שלא נהגו כן מעולם – ראה שו״ת משנ״ה ח״ד סקל״ט שהוא דבר חדש ולא מצינו מעולם נוהגים כן. וכבר כתב ע״ז בשו״ת שלמת חיים הל׳ מזוזה סקס״ו: שפטורים מצד הדין והנח להם לישראל ואם אינם חייבים אנחנו מפסידים מזוזה כשרה מלהשתמש בה. ומש״כ בחובת הדר שכן נהגו – הוא מנהג חדש וכו׳ אחרי שיש מחכמי ירושלים שחשו לד׳ החמו״ד. וג״ז רק מהיות טוב ולא מעיקר הדין. וסתימת כל הפוסקים השו״ע הש״ך והט״ז וכו׳ מוכיח שאינו. ובשלמת חיים הנ״ל כתב שמדלא הזהירו הפוסקים הראשונים והפוסקים על כיוצא באלו להוציאם מן הכלל וכללא כיילי – משמע שפטורים מן הדין. ובשו״ת אבנ״ז או״ח ח״א סש״ב סק״ב דפשוט כביעתא בכותחא שאינו כן.
וגם החמו״ד עצמו כ׳ שדבריו שנויים במחלוקת (מהר״ם והמרדכי אי בית אוצר פחות מדע״ד חשיב חזי לתשמישי׳ ומחלוקת רמב”ם ורא”ש בחיוב חצר) וא״כ גם להחמו״ד ה״ז ס״ס להקל. ויש להוסיף שבד״כ הדיון הוא בחדרים העשויים לאוצר – וחזי לאצטרופי דעת הפוטרים – הרמב״ם ועוד – בבית האוצר. ובשו״ת זרע אמת ח״ג סקמ״ו שאין העולם נזהרים וסמכו עהרמב״ם. (וכבר כתבו כו״כ לקבוע בלא ברכה מה״ט). ואף שאין הלכה כן להקל – הבו דלא לוסיף עלה בכגון דא. ע״כ מה שכתבנו להנ״ל.
והעירני א׳ הרבנים שליט״א, שמזה שאין חולקין את החצר עד שיהי׳ ד״א לכאו״א כבב״ב יא, א, והרי לכמה ראשונים חצר משמש לתשמישים ולא לדירה (ראה פרשה סדורה כה) מוכרח שגם בכה״ג צ״ל ד״א. ומינה, שדברי החמו״ד קאי רק במיועד לתשמיש מסויים ומוגדר, וחזי לתשמישו בפחות מד״א, כגון בבורגנין לשומר שמקום ישיבתו בזע״ז טפחים. אבל בחצר אף דחזי לחלק מתשמישיו בפחות מד״א – אכתי לא חזי לגמרי בפחות מד״א. וכן בבית האוצר, שאין שיעור וקצבה ליין ושמן שיכול להחזיק, וכל שאי״ב ד״א אכתי לא חזי לגמרי לתשמישו. ורק בדבר שגם כשאין לו הגבלה בממון ובשטח לא יעשה יותר גדול – ה״ז מוכיח דחזי לתשמישו בפחות מזה. ואף שדברים מחודשים הם, דברי טעם הם.
ומ״מ, פשטות לשונו של החמו״ד הן כפי המובא בפת״ש, והן כפי שהובא בכת״י שי״ל בשנים האחרונות (שהוא קיצור מדבריו), בס׳ אוצר פסקי מזוזה – לא משמע כן.
ובגוף הקושיא מדין חלוקת חצר – העיר בזה בס׳ תשובות לשואל ווילנא תרפ״ט טז. ומזה סתר הסברא שהכל תלוי אם ראוי לתשמישו (ולא הב״ד חמו״ד). והוב״ד בשו״ת יבי״א ד, כג. וכ״כ להוכיח מדם לגבי חצר עכ״פ בויעש אברהם דלקמן. וראה שו״ת אבן ישראל ז, לד, מש״כ לחלק בין חצר לבית שער וגזוזטרא. ולא ביאר כל צרכו סברת החילוק.
ומסברא חצר גרע שמתחייב גם כשאינו מקורה שדרכו בכך (ראה תשובות לדואל שם), ולאידך – חצר הוא בגדר דירה ממש לכמה דעות. אבל באמת, עיקר חיוב מזוזה גם בבית האוצר וכו׳ מחמת שנכנס ויוצא וביתו איקרי, וכל שאי״ב דע״ד לאו בית הוא לכל מילי, וכפי שהאריך בויעש אברהם בסידור צלולא דאברהם, בסדר ברכות, מצות מזוזה אות ד, במהדו״ח ע׳ תרלט.
ומ״מ, באינו ראוי לתשמישו או להפוטרים בכה״ג, וכ״ה מעיקר הדין, כנ״ל, הרי ידוע מה שחידש רעק״א בהגהות לשו״ע רפו, יג שחדר הקטן נידון כאויר וחייב מצד הכניסה לחדר הגדול. ויש המסייעים דבריו משלה״ג מזוזה ו, ב (בדפי הרי״ף). [אמנם, בכ״מ פי׳ שכוונתו רק כשחדר הקטן אינו פנימי, שפתוח לחוץ – יוסף אומץ טו. מהר״ם שיק יו״ד רפז. חסל״א תאומים מהדו״ק יו״ד צב, א. גדולי הקדש רפט, ט. וראה שד״ח כלל קכ. אבל ראה דע״ק רפו, יט. מנחת פתים רפו, יג. בנין ציון צט]. וכעי״ז בשו״ת קנאת סופרים מ. ולהעיר גם מפמ״ג תרמג במ״ז ד.
ויש שפי׳ בכוונתו באוקימתא, דמיירי רק בחדר קטן מחוץ לבית – שו״ת מנח״י א, ח. שם ד, צב ואילך.
ותלוי בשקו״ט אם אומרים היכר ציר לפטור פתח ממזוזה או להכריע מקום קביעות המזוזה. וראה שטמ״ק בשם תוספות חדשות מנחות לג, א. וראה אצלנו 38841.
והרבה חולקים, וס״ל דפטור לגמרי – מק״מ רפו, לט. שלמת חיים ב, קה. אג״מ יו״ד א, קפא. ושם שהכתוב בהגהות רעק״א תלמיד טועה כתבו. ומד׳ החמו״ד – כפי שהוא במקורו בנדמ״ח רפו, יג – שחדר קטן בפחות מד״א כיון שמחובר לבית (ע״פ שו״ע חו״מ ריד, ב. וכן הבין בכוונתו בשו״ת מהר״ם שיק שם) מוכח דלא ס״ל כרעק״א. וראה הלכה יומית אות תרחץ.
עוד אחת היא לנו, לדידן דאזלינן בתר היכ״צ, מהו הדין כשאין חלון:
והרי בכ״מ נזכר בדברי רבותינו נשיאנו בכתב ובע״פ בטעם הדבר כיון שיש חלון. ובמק״א שיטפס דרך הגג. ונחלקו בזה רבני אנ״ש. והגרזש״ד ע״ה כתב במכתב לכ״ק אד״ש, הנדפס בכפ״ח בשעתו, גליון 743 ע’ 13: ובאם השמועה אמת לפ״ז חדר בפתח אחד שההיכר ציר הוא מצד היציאה אבל אין שם חלון כלל צריכים לקבוע לימין הכניסה. ובמענה לשאלה כתב אליו הרבי: “גם אני שמעתי ע”ד הנ”ל – והבאלקאן שבקאבינעט דכ”ק מו”ח אדמו”ר מוכיח”. ולא התייחס להדיא לפרט הנ״ל. ודעתי העני׳ כבפנים.
וראה כאן:
#1648
