Is it permissible to make a Mi Shebeirach for a sick non-Jew? If yes, how can it be done?

 

Yes, but not together in the same Mi Shebeirach as Jews.

This is permitted in the case where he is favorably disposed towards Jews, or where appropriate due to Darchei Shalom.

The text would be:

הצור תמים פעלו הוא יברך את…

 

Sources:

מקרא מלא הוא – וירא כ,יז.  ויחי מז, ז. שם י. וראה פירש״י שם. פירש״י וישלח לג, יא. ספרי עקב לח. וכן התפלל משה במכת צפרע, ערוב ברד וארבה על מצרים. אלא שאין למדין מקודם מ״ת. ושקו״ט בחלק מהנ״ל בשו״ת שיח יצחק ובית שערים דלקמן. אבל מצינו גם אח״כ שאלישע התפלל עבור נעמן – מ״ב ה. אבל התם נתבקש ע״י מלכות ארם. ושלום מלכות שאני.

ולמעשה כ״כ בס״ח תשצ: כשעשה טובות לישראל. והביא שאומרים על חרבונא זכור לטוב.

ואין בכך משום לא תחנם –  להעיר ממג״א קפט, א.פ בשם מט״מ. אדה״ז שם ד – כשנהנה ממנו ומכירו או כשמוכרח בכך מחמת כבודו, ראה בזה בשו״ת שיח יצחק. ושם גם במה שהתפלל רבינו הקדוש על אנטונינוס (ראה ויק״ר מצורע טז, והובא בתוד״ה שומר – ע״ז ב), אלא דהתם י״ל שהי׳ אחר שנתגייר, עיי״ש. וכן גם מפני דרכי שלום, שאא״פ להשתמט ממנו. ואדרבה בכגון דא מחוייב הוא מפני השלום, ראה חיים ביד דלקמן. וראה מג״א שמז, ד, ואדה״ז שם ד, ע״פ גיטין סא,א ושם סב, א, שמותר לומר לגוי תצלח מלאכתך משום דרכי שלום.

ועוד זאת, בשו״ת בית שערים יו״ד רכט, שר״ל שבתפלה ל״ש לא תחנם. והוא מחודש. וסותר למג״א הנ״ל. ושם, נזקק גם לדין מגדל בן לע״ז. והעלה שבאינו נוטה למות או באינו עוע״ז מותר. וכש״כ אם מבקש ממנו להתפלל עבורו שנמצא שמאמין באלקי ישראל, יעו״ש.

וכבר נדפס בכל הסידורים תפלה לשלום המלך וכו׳. וראה תפא״י אבות ג, ב עד״ז.

[עוד יש לדון מטעם אחר מחמת חובה לקלל גוי – ראה ב״ר מט, א לגבי רשע שעובר בעשה כשאינו מקללו. ולהעיר מהקדמת שמונה פרקים ה, שקללת בעלי החסרונות אם הכוונה לחסרם אצל בנ״א שיתרחקו מהם ולא יעשו כמעשיהם הוא דבר מחויב והיא מעלה. ובתרגום קורח: קללת בעלי מדות רעות וכו׳ אם היתה הכוונה לזלזלם בעיני בנ״א כדי שיקחו מוסר וכו׳ ה״ז חובה. ובדינא דחיי לאוין ריא הובא בברכ״י חו״מ כז, א – לגבי גוי. אבל להעיר מקהלת י, כ, ובב״ב ד, א – דקאי נמי בגוי. ובכסא רחמים להחיד״א עצמו עמ״ס סופרים ד, ט שלפי המקובלים אין לקלל גוי מב׳ טעמים. ובכ״מ משמע, שבאינו עושה מעשה עמך מותר לקלל, אבל ליכא חיובא. ואדרבה שמדה טובה שלא לקלל – כדמוכח בברכות ז, א. ולתוס׳ שם ד״ה ההוא – בשינויא קמא, מיירי אפי׳ בצדוקי שמורידין ולא מעלין. ולשינויא בתרא מיירי בגוי. וראה גם שם י, א. תענית כג, ב. וראה בארח מישרים טריווש י, יא. וש״נ. ויתירה מזו, במנ״ח רלא, ד שגם באינו עושה מעשה עמך פטור אבל אסור. וראה גם שו״ת שו״מ קמא קעב. וכמה הקשו על המנ״ח. ואכ״מ. ועוד זאת, ראה ביפ״ת לב״ר מט, א, ע״פ תוס׳ ע״ז ד, ב ד״ה ש״מ, שבקללה ההורגתו אסור. וביפ״ל חו״מ ד, כז, ו שגם קללה סתם – רק בגוי שהוא רשע. וראה תפא״י אבות ג, יד שאסור לבזותו ולהכלים פניו לפי שהוא בצלם אלקים. ובפלא יועץ ערך גוי (וערך קללה) מטעם אחר, שמא יוודע הדבר ויזיק לישראל].

וראה בכ״ז רוב דגן עטייה בקונטרס אות לטובה מה והב״ד בשו״ת חיים ביד לג, ובשד״ח ל, קיז, והובא בדרכ״ת קנא, כט. קנח, ג. שו״ת ערוה״ב לג – הביאו בשלחן העזר ב, ט, ב, יא. ובשערים מצוינים בהלכה לאאזמו״ר מד, ח.  (ומה שסיים עלה שאין הכוונה לאומות שבימינו – היינו מחמת הצנזורה כמובן). שיח יצחק וייס צט. בית שערים יו״ד רכט. אפרקסתא דעניא ב, כט. ממעמקים ד, טז. יחו״ד ו, ס. יבי״א י יו״ד נה. חזו״ע אבלות ג, רלח. שבט הקהתי ה, רנא. עטרת פז זביחי א, ג, אה״ע ה. ולהעיר משו״ת משנ״ה ה, נה.

[ויש שכתבו יתירה מזו, להתיר לגר לומר קדיש על אביו (וגם במומר ליכא איסורא – ראה שו״ת חסל״א תנינא יו״ד פד. וכבר כ״כ בשו״ת ר׳ ידידי׳ טיאה וייל קב בסופו. וראה יד יצחק ג, קמא. ובכ״מ גם לענין מאבד עצמו לדעת. ואכ״מ) – ראה זקן אהרן וואלקין יו״ד ב, פז. יחו״ד שם. חזו״ע אבלות א ע׳ שס. תשוה״נ ב, מג. ועוד].

 

#15459