Kedusha of Digital Text

 

Question:

I have a question in regard to the kedusha of a Siddur or Sefer opened on a cell phone etc. Is it considered a sefer with the same kedusha as printed text?

The nafka mina would be around taking the digital image into a bathroom or covering it with something one wouldn’t put on a siddur/sefer.

 

Answer:

It does not have any Kedusha. Nevertheless, while the Siddur/Sefer is open, it should not be brought into the bathroom, and it should certainly not be read there.

 

Sources:

ידוע מה שדנו הפוסקים להתירא, בענין מחיקת שם השם הנכתב בצורה דיגיטאלית, מחמת כתב שאינו ניכר, ויתירה מזו שאינם אותיות ממש כ״א כסימנים, נוסף לזה שנכתב ע״מ למוחקו, וגם מחמת גרמא וכעי״ז בשמות שהוקלטו בטייפ – ראה שו”ת שבט הלוי חלק ז סימן ג-ד, שו”ת תשובות והנהגות חלק ג סימן שכ”ו, שו”ת יחווה דעת חלק ד סימן נ.

ולכאו׳ כש״כ בעניננו. אלא, שמצינו ששקו״ט בפוסקים בנוגע ספרי קודש במיקרופילם שאא״פ לקרוא רק ע״י זכוכית מגדלת. ובשו״ת מהרש״ם ג, שנז שאין להקל ליכנס לביהכ״ס מחמת בזיון כה״ק. והעיר עליו בפסקי תשובה כב, שאינו בגדר כתב. וצ״ל שמ״מ יש בזה בזיון. אבל מהרש״ם עצמו כת״ש שבמונח בתוך התיק אע״פ שנראה דרך הזכוכית יש להקל. וראה גם בשו״ת אבן יקרה ב, לג – לגבי כה״ק ע״י צילום, שאף אם אי״ב קדושה, יש משום בזיון. וראה שו״ת יבי״א ד, יו״ד כ. ושם כא, ד שגם לדידי׳ מותר אם מכוסה היטב. וה״נ בנדו״ד שמכוסה היטב. ואף אם המסך אינו מכוסה, נראה פשוט דנדו״ד כמכוסה דמיא, ועדיף מינה שאין כאן צורת אותיות כלל, ובכגון דא לית בי׳ משום בזיון. וראה בשו״ת פרי השדה יז (נדפס בסו״ס ארץ בנימין סופר) להתיר ליכנס בטבעת לביהכ״ס שחקוק עלי׳ חלק מפסוק, כיון שהוא במקום מכובד על הטבעת, וקבוע שם, ועוד שהאותיות אינם ניכרים כלל רק בלוקח אותם סמוך לעיניו. אלא ששם ישנם כמה צירופי היתר נוספים. אמנם בנדו״ד דעדיף מינה, ודאי אין כאן בית מיחוש. אבל כשנראה להדיא ע״ג המסך יש לאסור.

וכעי״ז כתב בשו״ת דברי אור ב, סד, י. וכ״כ מסברא בשו״ת באר שרים ליקוטים מג, ד. ו.

 

 

#15219