Till when can one say בריך שמיה?

 

Question:

If one didn’t finish saying בריך שמיה and they closed the ארון already, can he finish it while the Torah is out, or is it only when the ארון is open? If not, can he finish it when they reopen it to put the Torah back? If yes, if he still didn’t finish it, can he finish it, even though the Torah was put back, because there’s no other way?

 

Answer:

One may start saying בריך שמיה until the Sefer Torah is opened for kriah. If one didn’t finish saying it before kriah, he may complete it afterwards bein gavra lgavra (between Aliyos). It may also be said during Hagbah.

 

Sources:

לשון הזהר ח״ב רו, א: כד מפקין ס״ת בציבורא. ומשמע קצת לאומרו בשעת הוצאת הס״ת ולא בפתיחת הארון. וכ״כ בשע״א י, א (הביאו גם בקצוה״ש בהערות בסוה״ס לסכ״ה), וכן גם בספרו מט״א תריט, מח, ובסידור עמודי שמים להיעב״ץ, לאומרו כשמוציאין הס״ת (ושם גם ויהי בנסוע אחרי ההוצאה). וכן גם בסדה״י כ׳ בשם הזהר: כשפותחים ההיכל ומוציאין ס״ת. וכ״ה בסי׳ הר״ש רשקובער. סידור נהורא. ועוד. וכ״כ למעשה בשו״ת רב פעלים ג, ח, ובספרו עטרת תפארת ריב ע׳ קפז, ו בשו״ת אג״מ או״חד, ע, אז״נ ח, מח (וכ״כ בספרו בית ברוך לחיי״א לא, רז), רבבות אפרים ד, עה. ולהעיר שבכ״מ אנרו גם ויהי בנסוע אחרי הוצאת ס״ת – ראה משנ״ה דלקמן. הנסמן בסידור ה״ר שבתי סופר מילואים ע׳ שעח ואילך. 

אבל מנהג העולם לאומרו בעת פתיחת הארון – וכ״מ בסידור תפלה למשה להרמ״ק: כשנפתח ההיכל מלמטה נפתח ג״כ מלמעלה ולכן ראוי לומר וכו׳. ועד״ז הוא בהגהות אור החמה בשם מהרח״ו לזהר שם: בעת שפותחין שעערי ההיכל ליקח ס״ת וגם למעלה אז נפתחים תרעי שמיא היא עת רצון ולכן וכו׳. וראה גם שלחן הטהור מקאמארנא קמה, א.  וכ״מ קצת במשנת חסידים שחרית שבת ט: פותחים ההיכל להוציא ס״ת ואז יאמר בריך שמי׳. ויל״ד. (ועד״ז הוא בפע״ח שער קריה״ת א: בעת פתיחת ההיכל להוציא ס״ת. שי״ד. אבל בשי״ח פי״ט: כשהיו מוציאין הס״ת. ובשעה״כ שחרית של שבת: בשעת הוצאת ס״ת). וכ״כ גם במג״א רפב בתחילתו. וכן עולה מלדוד אמת בתורת השלמים כב, ב, וכו מסידור בית מנוחה. וכן מורה ל׳ אדה״ז בסידור: כשפותחין הארון. (ולאידך, בשלש רגלים ור״ה ויו״כ: בשעת הוצאת ס״ת). וראה גם לקו״ד ב, רכז. 

וגם ל׳ הזהר ״כד מפקין״ – וכן לשונות עד״ז בכ״מ – מתפרש גם דקאי על פתיחת הארון שעוסקים בהוצאת ס״ת, היינו שאומרים בשעת הפתיחה בכדי להוציא. וממילא אין לנו לשנות מהנהוג, ובפרט שכך מורה ל׳ הרמ״ק ומהרח״ו. ואפשר להעמיס כן גם בשעה״כ דרוש דס״ת (מח, ד) שבעת פתיחת הארון היא בקיעת יסוד דאימא, משא״כ בהוצאת ס״ת יציאת יסוד אבא לחוץ. ודלא כהסברא אצל כמה חכמי הספרדים  שיש לאומרו אח״כ בפתיחת הס״ת, בשעת הגהה לפני הקריאה למנהגם, בבקיעה הב׳ בקיעת יסוד דז״א. 

וכן מפורש למעשה בכה״ח פלאגי כה, עד – והובא בשערי רחמים לשע״א שם (וראה בספרו ס׳ החיים ב, ג), ובדרכי חו״ש מונקאטש קצו. וכ״כ בהשמטות לשו״ת אז נדברו שם. 

וראה שו״ת משנ״ה תנינא א, רכב. הליכות שלמה תפלה ע׳ קמה. וראה בארוכה זכור לאברהם תשס״ב. 

ובכל אופן, אם לא אמרו בשעת הפתיחה, ודאי יוכל לאומרו בשעת הוצאת ס״ת. ויוכל לאמרו עד שעה שפותחין לקרותו – ראה משנ”ב סי׳ קל”ד סקי”ג, והובא גם בקצה״ש סי׳ פ״ג בדה״ש ס״ק ח׳.

ומילתא דפשיטא שאין שערי השמים נסגרים אחרי פתיחת הארון, ואדרבה – עיקר פתיחת הארון לפתוח שערי שמים עבור הקריאה.

ועוד זאת שי״א לאומרו בשעת הגבה – ראה בפתחי שערים לשע״א שם בכוונת הא״ר קלד, ד בשם סדה״י שאם לא אמרו בשעת הוצאת ס״ת יאמר אותה כשפותחין אותה לפני העם (וכ״כ בפמ״ג קמא במ״ז ג. בית מנוה. ועוד). וכ״כ להדיא בסידור יעב״ץ. ס׳ החיים ב, ד. ומסתבר, שלדידן שההגבהה אחרי הקריאה אפשר לאומרו עד אז. 

האמירה בין גברא לגברא –  כ״ה בעטרת תפארת שם שגם בין גברא לגברא אפשר לאומרו. והנה הוא כתב בטעמא דמילתא שהס״ת פתוח. והיינו למנהג שאמרו בריך שמי׳ כשהס״ת פתוח בשעת הגבה, עיי״ש. אבל לדידן שנאמרת בפתיחת הארון והס״ת סגור הה״נ בזה. ועוד, שבאמת בין גברא לגברא מכוסה במטפחת ואינו פתוח ממש. ועכצ״ל שג״ז בכלל.

 

 

#14520