May one Toivel new Keilim in snow, B’shaas Hadchak? If yes, how should it be done?

 

You can melt the snow in one area and toivel keilim there.

When melting the snow it can’t be done by adding hot water there but rather bring heat there. This shouldn’t be done through placing metal heaters on the snow.

The snow should not be brought elsewhere due to a concern of שאובים. There are ways of bringing it, see below.

This is assuming that there is a lot of snow together so there will be 40 סאה of water after it’s melted (since snow is about 10 times the size of when it’s melted).

 

Sources:

במשנה מקואות פ”ז מ”א אלו מעלין ולא פוסלין השלג . . צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחילה. ונחלקו הראשונים בפירוש משנה זו, האם מותר לטבול בשלג כמות שהוא או רק לאחר שנפשר:

הר”ש, הרא”ש, הטור, רבינו שמריה והרמב”ם לפי ביאור הב”י סוברים דמותר לטבול בשלג כמו שהוא. אבל רש”י, הראב”ד, רבינו אלעזר, רבינו שמחה והרמב”ם לפי הבנת הש”ך סוברים דאסור לטבול בו כמות שהוא ורק לאחר שנפשר מותר לטבול בו.

הב”י יו”ד סי’ רא ס”ל מסיק דדברי רבינו שמריה נראים בעיני (דמותר לטבול בו כמו שהוא) ומ”מ אין להקל לעשות מעשה באיסורא דאורייתא נגד ה”ר אליעזר ורבינו שמחה. ובשו”ע פסק המחבר (סעיף ל) דמותר לטבול במקוה משלג וכתב הרמ”א בהגה ויש מחמירין לטבול בכל אלה עד שנימוחו ונעשו מים וטוב להחמיר לכתחילה.

הש”ך בס”ק עא חולק על המחבר, ושיטתו אסור לטבול בשלג כמו שהוא אא״כ נימוח ורק להשלים לשיעור מ’ סאה מהני שלג אע”פ שלא נימוח. והוא מהתוספתא – הובא בב”י – עיגולי שלג המשוקעין בבור הרי אלו מעלין.

בשוע”ר סי’ קס סי”ד כתב השלג והברד והכפור והגליד והמלח אם ריסקן עד שנעשו מים נוטלין מהם לידים . . בד”א כשנוטל בכלי ושופך על ידיו שאז אז צריך ריסוק שאין נט”י אלא במים אבל להטביל ידיו במ’ סאה שבקרקע יש מתירין אפילו בלא ריסוק (-כיון שנטילת ידים הוא מדרבנן) וי”א שאין טבילה אלא במים אלא שהשלג וכיו”ב מצטרפין להשלים למ’ סאה אע”פ שאינן מרוסקין אבל אין טובלים בהם אא”כ ריסקן עד שנעשו מים. וזהו שיטת הש”ך הנ”ל (כמצויין שם בהערה). הרי שדעת אדה”ז כש”ך דגם כשרק במקום שטובל הוא מים וכל השאר שלג דמצטרף למ’ סאה.

וראה שו״ת הצ״צ יו״ד קסג.

ולהעיר שבשו״ת אבנ״ז יו״ד רפד חשש לדעת הראב״ד בבעהנ״פ, ובב״י לא הביא כל דבריו, שאין שלג מכשיר גם בהופשר רק ברוב מי גשמים. וכתב שלבו אומר לו שאילו ראה הש״ך דברי בעהנ״פ בפנים לא הי׳ מתיר.

אופן ההפשרה – בצ״צ בשם אדה״ז, שחיממו המרחץ עד שנתפשר. ובשו״ת רב פעלים ב, כד, שבטסי ברזל נק׳ הוויתו ע״י אדם. ודלא כחת״ס ר, ריג.

ליתר העצות להפשיר השלג – ראה טהרת מים עמוד נג.

הבאת השלג – לא קייל״ן כרז״ה בהשגות לבעלי הנפש שער המים ב, ד ששאיבה פוסלת, כפס״ד השו״ע רא, ל. ומ״מ יש חשש שיופשר חלקו ויהא ג״ל מים שאובים. ובחת״ס, שראוי למלאות השלג בסלים של נצרים נקובים שהמים זבים מהם, שלא יתקבצו ג’ לוגין בשולי הכלי מהפשרתה שלג.

אבל בלא״ה כתבו להחמיר כרז״ה בבית שלמה יו״ד עו. אמרי יושר א, קמח. ועוד. ובמביאו ע״י סלים נקובים לית לן בה. והבאה לתוך המקוה – מחשש תפיסת יד אדם  והוויייתו ע״י טומאה – ע״י המשכה, ראה בית שלמה ואמרי יושר. ועוד. וראה גם שו״ת דעת כהן צז. צח.  ובאחיעזר ג, לג חושש להביאו ע״י אדם את״ל שכשר לפני שהופשר. ועיי״ש להביא ע״י טבלאות שאין להם לבזבזין. וראה גם אג״מ יו״ד קכ. הר צבי ג, קעט.

וראה בארוכה מקוה מים כ״ץ יד.

 

 

#12539