Does Chabad wear Tcheiles in their Tzitzis

 

The halachic opinion of the Lubavitcher Rabbeim and the custom of the Lubavitcher community is that there is no Tcheiles nowadays (until the coming of Moshiach).

 

Follow up question:

There are legitimate sources identifying the chilazon as the purphira / murex trunculus. There is a long list of gedolim who wear it and other rabbis who while they don’t wear it or personally agree with it, they do not discourage it nor think is wrong to do it.

Answer:  

Please understand, I am familiar with all the sources you have mentioned, and more. I still maintain my stance that this is the wrong thing to do. Virtually all Rabbonei Anash are united in this regard.

I will also say that it is wrong for someone to determine Halacha himself, when all Rabbonei Anash hold differently.
About the rumors about other gedolim, I don’t want to go into this. But this is also a subject of much controversy.
I am sure you are well aware that there are many publications and pamphlets about this topic proving either side.

 

Sources:

ראה אג”ק כ”ק אדמו”ר (מהורש”ב) נ”ע ח”א ע’ שנא ואילך, ונדפס לאחרונה בשו״ת תורת שלום ס״א. ע”פ פע”ח שער הציצית פ”ד, (וכ״ה בשער הכוונות דרושי ציצית דרוש ד) ולקו”ת פ’ שלח – מה, ד. וראה אג”ק כ”ק אדמו”ר שליט”א חי”ז ע’ רלב. ונזכר גם בר”ד סעודת יום א’ דחג הפסח תשכ”ז. לקו”ש ח”ח ע’ 101, ד״ה ויקח קרח תשכ״ה ותשמ״ה. שיחת ש”פ שלח תש”כ בסופה.

וראה עד”ז בישועות מלכו סי’ א’-ג’, קובץ תשובות (הגרי”ש אלישיב) ח”א סי ב’, תשובות והנהגות ח”א סי’ כ”ו וח”ד סי’ ה’.

וראה עוד בספר עין התכלת, ובערוך השלחן או”ח סי’ ט’ סעי’ י”ב, שו”ת אור לציון ח”ב פמ”ד אות י”ג ובהערה שם, ועוד.

ויש שהעתיק מתורת שלום שם מש״כ ״ומכל מקום גם זאת אי אפשר לומר, שמשום זה יפטר ממצות תכלת, דודאי המצוה היא תמידית וכשיש ביכולתינו לקיימה נראה שאנו צריכים לקיימה״.

וקושטא אמינא, דמילתא דפשיטא היא שמצות תכלת מצ״ע תמידית היא ושכל שביכולת לקיימה צריך לקיימה. ולא הוצרך להביא ממרחק לחמו.

אלא ששם גופא כתב ש״על עצם הענין אי אפשר לי להסכים״. ובכלל, כל אריכות המכתב לפניו ולאחריו היא להיפך, בשלילת הענין דלבישת תכלת בזה״ז. ומבהיל עד כמה אפשר להטות השכל ולהוציא הדבר מהקשרו.

ועיקר הדברים שם, שבהמשך למש״כ שבלתי ספק הוא שאחרי החורבן כשהי׳ עדיין תכלת לא יכלו להמשיך יותר ממה שממשיכים עכשיו, עז״כ שמ״מ לא בשביל זה נפטרו מתכלת. אבל לגבי זמננו כתב שם להדיא שאא״פ לו להסכים כי אדה״ז תפס בפשיטות כהפע״ח שבזה״ז אין תכלת. ובלא״ה,

ועוד הוסיף להביא שם דוגמא מתק״ש בשבת שביטלו חז״ל המצוה. וגם כאן יש חשש, עיי״ש.

ועוד כתב שם, שכבד לקבל שלכן נתבטל מציאותה מחמת יוקר מציאות התכלת, שאיך לא היו משתדלים להשיג תכלת. ואף שצריכים לידע אמיתת הדבר שזה תכלת האמיתי, ודאי לא היו מניחים ידיהם מלהשתדל בהשתדלות יתירה להשיג החלזון או לידע אמיתית הצביעה. והרצאת הדברים, שבהכרח שלכן לא השתדלו כי בזה״ז אין לנו תכלת.

וגם באג״ק אד״ש שם, שלא הסכים כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע בשום אופן.

 

ומצו״ב מה שכתבנו לת״ח אחד שליט״א בנדו״ד: 

לדידן, עיקר העיכוב הוא מש״כ בכהאריז״ל ובכ״מ בדא״ח שאין תכלת בזה״ז.

[וזהו נוסף להשקו״ט מצ״ע בכללות הענין ובפרטי׳. ואין הזמ״ג כלל וכלל, ופטור בלא כלום אא״פ, ויוזכר א׳ מהם – מש״כ בשו״ת בש״ר (ולמרות הפקפוקים וכו׳ – בנדו״ז לא נ׳ לפקפק בפרט זה) שאא״פ ללמוד צבע התכלת ע״פ ספר. וכמ״ש כו״כ שצ״ל דוקא ע״פ מסורה.

ובכלל, כו״כ חילוקים ומחלוקות בסימני זיהוי החילזון ובפרטי הצבע.

והרי בשעתו נטה הגרי״א הרצוג מלומר ולפרש כזיהוי ה״מקובל״ (״מקובל״ – בעיקר מחמת הפרסום המאסיבי) היום. וכידוע, שעל שילובו בין תורה למדע – שהתבטא בעיקר במחקר שכתב לאוניברסיטה בנושא תכלת – נכתבו ביטויים מיוחדים ביותר מכ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע במעלת בירור סכלות דחכ׳ חיצוניות לקדושה. וכמדומה תוכן אג״ק הנ״ל נז׳ גם במאמר דא״ח – ראה ד״ה באתי לגני דט״ו בשבט תשל״ח. ועוד וג״ז עיקר, החששות שהזכירו כו״כ בספק תכלת: משום ב״ת, ול׳ הרמב״ם שתכלת שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית, ובתוס׳ ב״מ סא, ב, שעובר על מצות ציצית (אבל עיי״ש במפרשים), וגם שמהרה יבנה ביהמ״ק ודילמא אתי למיסרך (ולדעת בעלי ״עמותת פתיל תכלת״ – הרי כן נראה בחוש אצל חסידי ראדזין דהיום…). וכמ״ש בשו״ת בש״ר הנ״ל בנוגע למי שלא מצא אתרוג].

ומכיון שכן, והרי פשוט לכל ישר הולך, למרות הביטויים הנעלים בשיחות קודש, שעדיין לא זכינו לקיום יעודי הגאולה כפשוטם, אין מקום לחדש באופן קיום מצוה מחמת שיחה שכזו או אחרת. וד״ל לחכם שכמותו.

ואי׳ איפוא מצינו דרך כזו להיתפס באסמכתא קלושה משיחות קודש ועפ״ז לחדש באופן קיום מצוה?!

וזהירות מיוחדת ב״חידושים״ שכאלה, וכמליצת החת״ס וישן מפני חדש תוציאו, שמערער לגמרי סמכות הקבלה והמסורה. ונתת תורת כאו״א בידו, לפי נטיית לבו, ו״מחקר״ שלו. ובכו״כ אג״ק ראינו בחומר הענין – גם בדברים ״ניטריילים״ גרידא (מגילת יסוד בהנחת אבן הפינה, נטיעת עצים לזכרון וכדומה), ואפי׳ בדבר שהוא מחשש חומרא וגם כן נהגו בזמן הראשונים (טעימת המסד״ק מכוס של ברכת אירוסין).

ונקוט האי כללא בידך, פוק חזי מאי עמא דבר – החרדים לדבר ה׳, ומינה לא תזוע. וכל ״החידושים״ למיניהם (עלי׳ להר הבית, הכנת כלי המקדש, חידוש התכלת, וי״ל – גם מניני תפלה לנשים וכיו״ב) נולדו מהשקפת עולם של ״קידמה״ ביהדות. וכלשונם: ״לא הרבנים קובעים את ההתקדמות אלא הם נובעים מלמטה – הטלת תכלת בציצית ועלי׳ להר הבית״, רח״ל ולישזבן מהאי דעתא. ודרך שכזו – אחריתה מי ישורנו.

ואף שאין דעתי נוחה מהשמצת אחינו בשרינו וקריאות גנאי (בסגנון שעוברים על איסור כרת, הס מלהזכיר וכיו״ב), ובד״כ ה״ז פועל היפך המכוון. אבל, אנן בהשקפה עסקינן. וקושטא קאי, שנכונים הדברים, אשר כדוגמתו אפשר למצוא גם אצל אלו דמיתקרי אנ״ש, וד״ל וק״ל. וה״ט, דמניחי ד׳ זוגות, ירפאם השי״ת במהרה, ועוד כיו״ב. וכמובן – הכל, לדעתם המוטעית, ע״פ אסמכתאות מתורתנו הקדושה, ושיחות קודש וכו׳.

יתכן שיאמר שעברתי לענין אחר, ואולי כתיבתי לא תספק רצונו – שרוצה בדוקא בהוראה הלכתית מבוססת לשלול טענת בעלי התכלת (או קלא אילן) – אבל לדידי זהו עיקר ושרש הענין.

ובפשיטות:

האריז״ל קובע שאין תכלת בזה״ז.

רבותינו נשיאנו כתבו עפ״ז לשלול חידושי בעל התכלת.

סוף פסוק.

וא״כ, מי יהין לומר ״פלפול של הבל״ שכעת ניתנה תורה (חדשה) ונתחדשה הלכה, כיון שנמצאים בימוה״מ.

לדידי, קו כזה מופרך מיסודו.

ולפענ״ד מוכרחני לומר, אף אם לא יערב לחכו, שווילדקייט שכזה – למרות שמקורו ממקום טהור, מרצון טוב וחסידי – אבל, ההתבטאות החיצונית מגיע מחוסר התמסרות לתורת ודרכי החסידות, רייבען זיך צווישען חסידים, ושימוש זקני החסידים, מתוך הכרה והרגשה פנימית בכהנ״ל, להיות מסור ונתון אך ורק לדרכים אשר סללו רבותינו נשיאנו.

ועל כגון דא אמרו: אם יאמרו לך זקנים סתור ונערים בנה, סתור ואל תבנה מפני שסתירת זקנים בנין, ובנין נערים סתירה.

הארכתי בכהנ״ל היפך רצוני מתחילה, אבל מה אעשה שאת טובתו הנני דורש, ואתו הסליחה מראש, כי רבה היא.

 

 

#12056