Where & When Can Men Shave?

 

Q. Is it true that at any place in the body that women don’t grow hair there, a man will be permitted to shave?

A. Not accurate. Only with an implement that isn’t razor-like.

 

Q. Is it permitted for a man to shave or wax his back/stomach/neck?

A. It is permitted for a man to have the hair of these areas cut with a razor. However, regarding the neck – one may not use a razor, or electric shavers, only on the back of the neck. (Some are particular not to use even scissors if the resulting trim is exactly the same as a razor (misprayim k’ein ta’ar), unless one shaves at a distance in a manner that a bit of hair remains).  Obviously, care should be taken to avoid the hairs of the beard.

Hair of such areas cannot be removed unless there is a lot of hair, and it is the norm that men would remove it in such a situation.

 

Q. Is there any issue for a man to remove hair from his nose to take care of itching?

A. One could remove the hair from the nose when it’s causing discomfort.

 

Q. Can men shave their pubic or armpit hair? For comfort or to pleasure their wife?

A. It’s forbidden for men to remove pubic or armpit hair unless it is common in their area to shave it. However, Shulchan Aruch says that “chaverim” (G-d fearing people) refrain from doing so.

According to Kabbala, pubic hair is likened to facial hair (beard) and should never be shaved.

 

Sources:

שער שעל הגב, הבטן, הצוואר והעורף:

שו”ע יו”ד קפב, א – שאר אברים מותר להעביר במספרים, אפילו במספרים כעין תער (דהיינו שמגלחין סמוך לבשר ממש – קצושו”ע קעא, ב) אבל לא בתער, והטעם ע”ז כתב הט”ז קפא, ד לפי שדומה לתיקון נשים, ועיין ב”י קפב ד״ה ומ”ש ויש אומרים בסופו, וז”ל: “ומכל מקום משמע שכל מספרים האמורים בענין זה כעין תער הם אבל שלא כעין תער אפילו בית השחי ובית הערוה שרי דבכהאי גוונא לא הוי תיקון אשה כלל” עכ”ל. והיינו שבטעמא תליא מילתא. וראה גם אג״ק א ע׳ ד ד״ה ואפ״ל ואילך. וכן ע”י שעווה יש לו דין תער לענין זה, ובמקום תער משמש, וכנראה במוחש.

אבל במקום שאנשים גוים מעבירים אותו (ראה חידושי רעק”א שם סעיף א בשם הפרישה) – שאפילו בבית השחי ובית הערוה לכתחילה שרי – יש להתיר לדעת הרמ”א קפב, א. אלא שבתי׳ בתרא דהפרישה (שם) כתב באו״א. ובשו״ת מהרש״ם ב, רמג כתב שאין לסמוך להתיר כיון שתלוי בב׳ התי׳ שם. וכבר הקדימום בשבה״ל ב, מ שכתב להדיא שהמקום שהאנשים גוים עושים כן הותר גם לישראל. אבל ראה שם תשו׳ אביגדור כהן צדק שחלק. ובאג״ק ו ע׳ רסח כתב למעשה שגם אם נפרץ הגדר ע״י גוים מועיל. וראה גם שו״ת יבי״א ח חו״מ סוסי׳ יב. ודבר זה תלוי במציאות. וגם תלוי אם מעבירים אותה להתדמות לנשים או לתקוני נפשי’ וכה”ג, ופשוט. ויש לחלק בשיער בעלמא דרגיל לאנשים להשאירו שם (כ”א היכא שרוצים להתדמות לנשים) לשערות בצורה מוגזמת שמסירים ומותר. וכ”ש שיש להתיר בשיער שעל העורף שהוא בעיקר תיקוני אנשים, ונשים לא רגילות בכך. וראה בקובץ תל תלפיות – סח, תשרי תשע”ג – ע’ נב.

וראה גם בלקט יושר ע׳ 50 שלא עלה על דעתו לאיסור. וראה שו״ת מגדל צופים ג יו״ד לד, א בסופו להתיר בתער מטעם הנ״ל. ובתשוה״נ ה רסד ד״ה ושמעתי להתיר מטעם אחר, שאינו ליופי. (ושרי לי׳ מרי׳ במש״כ אח״כ שם בנוגע לתספורת הזקן. ואין לו שחר).

ואף אם נאמר שמה שהחברים נמנעים אפילו במקום שנהגו האנשים הוא גם בשער האברים – וכן נראה פשוט – מקום לומר שאין שער העורף בכלל, ראה שו״ת מחקרי ארץ ב, יו״ד ג (ע׳ רלה). אבל ראה דברי האגרת על אגה״ת לר״י (זילבר) ע׳ כז. אמנם, שם כתב להקל מטעם אחר – גם לחברים. ועכ״ז סיים עלה שבענ״פ יחמיר. וראה כעי״ז קובץ קול התורה סו ע׳ ש ואילך. וראה זכר ראובן מח ע׳ רעח, ולא נחית לזה.

שער הגרון:

לדינא אסור תחת הגרון רק בתער, כבד״מ יו״ד רפא, ה וברמ״א שם י ויא, וש״ך שם ז. וכן בט״ז שם ד. שו״ת שמש צדקה פא (קב, ד). וטעם האוסרים בתער – שלפעמים מושך העור וישחית בסנטר, או משום תיקוני נשים. וראה שו״ת מכתם לדוד יו״ד כח.

אבל בב״ח שם ד״ה ומ״ש וכתב לחוש לטור (ורא״ש מכות ג, ג. ובקיצור פסקי רא״ש) שהבין בדעת ר״ח (ובב״י שם שאינו בר״ח) דהיינו מקום פאה, וממילא אסור גם במספריים כעין תער, רק אם אינו מגלח סמוך לבשר אלא מניח קצת שער. והביא כן בשם רבו מהר״ש מלובלין, והב״ד בס׳ הזכרונות למהר״ש אבוהב זכרון ו (לט, ב. במהדורת אהבת שלום ב ע׳  קסז ואילך), הביאו בשכנה״ג שם בהגב״י ז-ח ובבאה״ט שם ה. וכבר העירו במה שבח״י עניני שבת ג, מט הובא בשם מורי). ובחי׳ הצ״צ מכות ג, ה אות ד (קנט, ד) האריך בדעת הטור והב״ח, והביא שכ״ד היראים (השלם שכה. ובדפו״י צד. ובהגמ״י ע״ז יב, ז אות ה בשמו) והריטב״א מכות כ, ב, בשם הרמב״ם  (ראה גם שם בצ״צ אות ג – קנט, ג. אלא שבדברי יראים יש פירשו שאינו כולל גרון עצמו. והוא רק בגבול הגרון. והארחך בכל הפרטים בתפארת הזקן שטיינברג ב – ע׳ כד ואילך). אלא שלא נראה משם שהסיק כך הצ״צ למעשה, עייש״ה שהאריך לדחות הראי׳ מנגעים י, ט ותוספתא שם ד. ושם שאף שנקרא זקן אבל אינו בכלל פאת זקנך. וראה שו״ת חת״ס או״ח קנט, דממש לית מאן דחש לה, והמחמיר קדוש יאמר לו.

ומ״מ נמצא בכתהאריז״ל (בשעהמ״צ קדושים. ובכ״מ. וראה יפ״ל קפא, ג בסופו) שהי׳ נזהר גם לא במספריים אפילו למטה תחת הזקן באותם שערות קטנים החופפים על הגרון ממש. ולא נתבאר טעמו, אם לחוש להדעות שהוא בכלל פאת הזקן. או מחמת שהם צנורות השפע. והאחרון עיקר. וכ״מ שם. ועוד יותר משמע כן, בחיים שנים ישלם למהר״ש ויטאל יו״ד סוסי׳ קפא, עייש״ה.

שער האף:

שו״ע יו”ד קפב, א. ועוד דלא ליפוי מכוין – ש”ך ס”ק ה. ובמקום צער או בושה יש להקל, ובמכ״ש משער בית השחי וביה״ע, שו״ע שם ג. וראה מרדכי שבת נ, ב. יש״ש יבמות יב, יז. ובכלל, אי״ז מתיקוני נשים. ובשו״ת שבט הקהתי א, רלא, שכל שמוציא כל השערות ולא רק הלבנות לית לן בה.

שער בית השחי ובית הערוה:

רמ”א יו”ד קפב, א. שעהמ״צ להאריז״ל קדושים. שו״ת תורה לשמה רטו (וצע״ק מש״כ בתורה לשמה ש”גם אדם חשוב שרי לי׳”, ולא הביא שחברים נמנעים).

 

 

#8592
#10603
#6863
#11116
#16403