« go back

In this case, is it permissible to to use such an outside sink on Shabbos?

 

We have an outside washing station. However, the outside sink gets its water from a hose, and drains directly outside. My concern is the watering of plants. It’s definitely “lo nicha lei” as we’re not talking about gardening plants, but rather, shrubs and weeds.

Also, its not so direct. Because the water will exit the sink, and dribble down a long paved driveway with no plants. And then, eventually, it may end up at the end of the driveway in the woods.

In this case, is it permissible to to use such an outside sink?

 

Answer:

Yes.

כמה סניפים בדבר, נוסף למה שהזכיר:

בדע”ת למהרש״ם או”ח סי’ של”ו סעי’ ג’: אבל סמוך להעשבים, אפילו תוך ג’ טפחים, יש להקל, דעיקר יניקה רק כנגדו וכו׳ באילנות תוך ט”ז אמה אסור, שהוא שיעור יניקתן. וכ”כ בשש”כ פכ”ו הערה י”ד.

ועוד, שהרבה מקילים בכגון דא בכח כוחו או גרמא כבצינור ארוך, ראה בשו”ת הר צבי (קונטרס טל הרים זורע סי’ ד’): נשאלתי בדין משקה לזרעים דחייב משום זורע, אם זה דוקא בשופך המים על הזרעים ממש, אבל בשופך המים רחוק מהזרעים, אלא שהמים באים גם לזרעים, אם זה חשיב גרמא, או דילמא גם בשופך רחוק מהזרעים, כך שבסוף המים באים גם להזרעים, יתחייב משום זורע. הנה בחולין (ט”ז ע”א) איתא דהשוחט במוכני שחיטתו כשרה. והתניא שחיטתו פסולה וכו’, ואבעית אימא, הא והא בסרנא דמיא, ולא קשיא, הא בכח ראשון, הא בכח שני. ופרש”י, כח ראשון גלגול ראשון, כח שני גלגול שני, וכי הא דאמר רב פפא, האי מאן דכפתיה לחבריה ואשקיל עליה בדקא דמיא ומית, חייב, מאי טעמא, גירי דידיה הוא דאהני ביה, והני מילי בכח ראשון, אבל בכח שני, גרמא בעלמא. ופרש”י, בכח ראשון – שקשרו סמוך לשפת המים וכו’, כח שני – שהניחו רחוק קצת, ולא נפלו המים מיד בצאתם מגדרותיהן עליו, וכ”ה בסנהדרין ע”ז ב’. הרי מפורש ברש”י לענין עונש מיתה שהמים היוצאים בקילוח הראשון שהולכים למרחוק, אין זה חשיב כחו, והוי גרמא בעלמא. וכבר כתבתי בענין זה במקום אחר (עיין הר צבי יור”ד סימן י”ב), שדברי רש”י הם רק בפוטר את המים, שאינו מביא את המים בידים, אלא שמסיר את המונע הילוך המים, שבזה גם בקילוח הראשון, אם הולך למרחוק, אין זה חשוב כחו, והוי גרמא בעלמא וכו׳ אבל בשופך מים בידים, חשיב כחו גם אחרי קילוח המים למרחוק. וכעין זה כתב המג”א סי’ קנ”א ס”ק א’ לפירוש השני בגמרא שם, שכח שני היינו קילוח שני, וכתב שם המג”א שגם קילוח שני אינו נחשב כגרמא, אלא כשהסיר הברזא המונעת לצאת, אבל היכי שעשה מעשה בגוף המים, מקרי כח גברא גם בקילוח שני. והנה בפותח ברז, אולי זה דמי למסיר את המניע, ובזה אם זה רחוק, דומה להא דחולין הנ”ל, אבל לא ברור כמה השיעור של רחוק. ומצאתי באגלי טל מלאכת טוחן אות ה’ ס”ק ד’ שהביא דברי רש”י בההיא דפותקין מים לגינה בערב שבת, וכתב דנראה שרחוק קצת שיעור נגר קטן. א”כ כשפותח והמים באים דרך נגר הקטן משפת המים לגינה, הוא דומה ממש להא דסנהדרין בכח שני דחשיב גרמא וכו’, והכי נמי כיון שלא השקה הגינה להדיא, רק פותח מעין הרחוק מגינה והלכו לגינה, פטור וליכא גזירה עכ”ל  וכו׳ ויעויין ברש”י מו”ק (דף ב ע”ב ד”ה משקה מים בזרעים) שפירש שזורק מים בעיקרי העשבים, ומזה הוכיח החת”ס בהגהותיו על שו”ע או”ח (סי’ רנ”ב מג”א ס”ק כ’) שמן התורה אינו חייב אלא דווקא במשקה ממש לזרעים, וצ”ע.

ויש להעיר בתוכן דבריו ממש״כ אדה״ז שנז, א במוסגר, ובמש״כ לפרש באג״ק יט ע׳ רלו ואילך.

ועוד כתב בהר צבי במק״א (או”ח ח”א סימן ר”ז): על דבר השאלה שכת”ר ראה בקיבוץ חפץ חיים שיש להם ביוב, והשופכים יוצאים דרך הביוב מחוץ לשכונה, וסדרו שהשופכין מתפשטין שם ע”ג סביבה של זרעים וירקות, וזה יועיל להם במקום זבול השדות, והעיר דא”כ יש לאסור לשפוך השופכין בשבת, דהוי כמשקה מים לזרעים, וכן לצאת לנקבים שהרי מזבל את השדות. והשבתי לו, דמלבד דהמרחק יותר מד’ אמות, י”ל דהוי כגורם לזורע. זולת זה הרי השדה כבר מלאה מים ושופכין לצורכה, ונמצא דמה שנתוסף בשבת עצמו, אין בה תועלת לצמיחות יום השבת גופא, ולכן יש להתיר.

ויל״ע בתיווך ב׳ התשובות. ואכ״מ.

וראה גם שש״כ יב, יח.

ואף שיש מחמירים שאינו בגדר גרמא – ראה אז נדברו ד, יז. מנוחה נכונה זורע הע׳ מד. מעשה וגרמא בהלכה ד, ב, ה – שאני התם שנשפך ישירות מהצינור וס״ל שאינו בגדר גרמא ושכן הדדרך משא״כ בנדו״ז. ועוד שבדרבנן, משאצל״ג ופס״ר דלא ניחא לי׳, יש מקום להקל – ראה גם מנוחת אהבה ב, ג, ח. וראה בכעי״ז כה״ח שלו, כט.

 

 

#10594


Add Comment

Your Email address will not be published