ברית מילה בתשעת בימים

 

שאלות:

א. למי מותר לאכול בשרי בסעודת ברית מילה בתשעת הימים (בשבוע שחל בו ט”ב)?

ב. איזה אוכל שאר האנשים צריכים לאכול (לדוגמא, האם מותר חזקת בשרי)?

ג. האם מותר לתת לנשים וילדים לאכל בשרי?

ד. האם, בגלל תשעת הימים, צריך להגביל את כמות האנשים המוזמנים לסעודה?

ה. האם מזמנים על הכוס? וא”כ מי מותר לשתות את היין?

 

תשובות:

א. בברית מילה בשבוע שחל בו תשעה באב, רק הקרובים (הפסולים לעדות), בעלי-מצווה (סנדק, מוהל, קוואטער), ועוד 10 אנשים רעים (שהיו מגיעים מצד ריעות) מותרים לאכול בשר. והשאר אוכלים מאכלי חלב או פרווה.

מקור: עיין מג״א סקל״ה בשם הלבוש וע״ע בא״א בשם א״ר.

ב. ארוחה בחזקת בשרי, כל עוד שלא נתבשלה עם בשר, מותרת.

מקור: א״א ס״ק י.

ג. נשים וילדים שהם קרובים כנ״ל מותרים. שאר הנשים יהיו חלק מן העשרה אנשים. שאר ילדים שהגיעו לכלל חינוך (הבנת ענין האבילות) אינם אוכלים בשר.

ד. אין להגביל כמות האנשים, ואדרבה ברוב עם וכו׳. ומרבין בשמחה של מצוה.

ראה גם כאן:

May/Should one serve Fleishigs at a Bris taking place during the nine days?

ה. מזמנים על הכוס והמברך שותה כרגיל.

מקורות: כ״כ במהרי״ל מהדורת מכון ירושלים ע׳ רלט. וכ״פ בברית אבות יג, לא. זוכר הברית כה, כו. וכבר העירו בכ״מ, וראה גם בגל׳ המצו״ב, שאין סברא לאסור בכוס ברהמ״ז יותר מבשעת הסעודה שהותר בשר ויין. והוכיחו כן בכמה אופנים. וט״ס הוא בדפוסי הא״ר תקנא, כג, ובבאה״ט שם ל, שכתבו: ״כוס יין שמברכין בברכת המזון אחר המילה נוהגין ליתן לתינוקות״. ובדפו״ר כתב בב״ה, והמדפיסים פיענחו בברכת המזון, ולכאורה צ״ל בבית הכנסת או בברכת המילה, וכדומה, וקאי על שתיית היין בברית, ולא בברכת המזון. ואדרבה, בבברהמ״ז עדיף, כמ״ש מהרי״ל – מרא דהאי שמעתתא לאסור ביין הבדלה וכוסש״ב – שבשבוע שחל לא ישתו יין בסעודה רק המוהל בעל ברית והאב, אבל לברכהמ״ז ישתו אחרים. ובכלל, כל האיסור הוא ממנהגא. והבו דלא לוסיף עלה. איברא מש״כ בגל׳ הנ״ל בטעם ההיתר לשתות הכוס, אף במי שאינו נזהר תדיר בכוסש״ב, כיון שבברי״מ נזהר תמיד – אינו עולה בקנה אחד עם דברי אדה״ז רצו בקו״א ב, עפ״ד המג״א רצט, ט. וראה אצלנו במ״מ להלכה יומית אות שיא.

אלא שמ״מ יש להתיר, אף לדברי המג״א שם ז שכשאינו נזהר בכוסש״ב אינו שייך לסעודה, וכן בשו״ע אדה״ז שם ו, דשאני התם לענין איסור מדינא דשתי׳ לפני הבדלה כשכבר החשיך היום, דמיקרי אינו שייך לסעודה. אבל כאן לענין מנהג שלא לשתות יין, סגי בהכי, וג״ז בגדר יין של מצוה, ושל סעודת ברית יקרא לה.

 

 

#10088