May immediate family members: father, brother, sons, her children, see a woman’s hair or payos within her home while not reciting a davar shebikdusha? Does age matter?

 

A man may not look at any hair of a married woman, including that of a relative.

The exceptions are a husband and children, who may see the “payos” that sometimes stick out (“payos” means only the bit that sticks out near the ears).

However, from Kimchis we learn that a woman should be particular even about this hair.

 

הנה בצ״צ אה״ע קלט, ב כתב: דבביתה לגבי בעלה שרי לה לגלות שערה שחוץ לצמתה. דכל האיסורים בשיער באשה ערוה כנזכר בגמרא דשבת ד”ס הנ”ל זהו לגבי אחריני לא כן עם בעלה. וממשמעות הגמרא כתובות (ע”ב ב’) ובהרמב”ם פכ”ד מה”א דין י”ב י”ג בביתה עם בעלה סגי כששערה מכוסה במטפחת אע”פ שאין עליה רדיד. אף שממנהג צניעות אמרה קמחית ביומא רפ”ה (דף מ”ז ע”א) שלא ראו קורות ביתה שערות ראשה והרבה נוהגים כן ע”ש. מ”מ משורש הדין לגבי בעלה לבד אין איסור ביציאת שערה חוץ לצמתה כיון עיקר שער הראש הוא מכוסה. על כן לגבי בעלה דוקא חשיב שערה שחוץ לצמתה כמו פניה וידיה ושרי לקרות ק”ש אף ברואה דלא מיטריד כלל. ע”כ.

(בדעת הצמח צדק נראה שיש קצת משמעויות סותרות, ובכללות דן בזה בד׳ מקומות: חי׳ על הש”ס ברכות פ”ג. שו”ת אה”ע קלט. שער המילואים ח”א מה. ובמהדו״ח – באה״ע שסג. ובקיצור בשו”ת יו”ד צג (המפורסמת) אות י.

למסקנא נראה להתיר שער הצדעים מדינא בפני בעלה שרגיל בה הן מצד ערוה ודבר דבקדושה ובימי נדתה. ובס’ בכבודה בת מלך מסתפק אם כולל כל שחוץ לצמתה – עיי”ש הגדרות מדוייקות – או רק הצדעים. ובזה משמעויות סותרות כנ״ל. ומסקנתו – וכן נראה לי – להתיר רק הצדעים.

ובכללות הוכיחו בכ”מ (כבודה בת מלך ועוד) שגם המתירים – כולל מהר”ם אלשקר – מעולם לא כיוונו להתיר לאשת איש ברה”ר ולאחרים. וכדמוכח בלשונו להדיא. והמג”א העתיק מכנה”ג קיצור דבריו ומזה נשתרבב הטעות בהבנת דבריו בכ”מ. וצ”ע שהצ”צ ראה דבריו בפנים.

וסיכום יפה (בלשון קלה וברורה והוכחות חזקות) בספר את צנועים חכמה א, ז.

ובפשטות, ה״ה בני׳ קטנים או גדולים, אף שלא ראיתי בשום מקום דיון בזה. ולכאורה ה״ה והוא הטעם, שהרי גם בהם רגילה. ואולי גדולים שאינו רגילים אצלה שאני. ומזה הספק במשרתים. וכדומה. ואגב, י״מ בל׳ הזהר נשא ״טסירי ביתא״, שהכוונה לעבדיה׳ – ראה מאורי אור וירמש ה, מג, ב: עבדי ביתה השפלים. וכבר כתב כן בריקאנטי עה”ת יתרו כ, ג, בלשון הזהר – גי׳ אחרת – דאפילו סרסורי ביתא לא יחמון. ובפי׳ הלבוש – אבן יקרה: אפילו עבדי הבית. וכגי׳ הנ״ל הוא בטהרת הקודש אמסטרדם תצג, ב, ג, ב. ועוד.

שאר קרובים – יערות דבש ח”א דף מג ע”א (ביוזאפאף). חוקי נשים לבעל בא”ח פ”א. (נעתקו בספר כבודה בת מלך ע’ טו).

ומ״מ נוסף להזהירות כהנהגת קמחית – ראה נו״כ אה״ע קטו. ד״מ שם. ועוד – עדיין שייך דעת הרמב״ם שצריך כובע עכ”פ בבית. ראה ב”ח אה״ע קטו. שו”ת חת”ס לו. ולשאר פוסקים עכ”פ אינו הגון – ראה ב״י שם.

וכן איכא למיחש לרביצת האלה שבזהר – מג״א עה, ד. חת”ס שם. משנ”ב שם ובבה״ל.

וגם משום קבלת הרבים מדין נדר – חת”ס ובה”ל שם.

וגם מן הנמנע ליזהר בדבר שבקדושה בכל פעם במברכים וכו׳ – גדר עולם לח״ח ו. מכתבו בסו״ס חפץ חיים על התורה.

ולהעיר משבט הלוי ה, טז, ב שרק עד סוף האוזן בגדר פאת שער הראש אבל אם צומח שער למטה מהאוזן מותר. וראה שם רז, ג. י, רנג.

 

 

#6924