Mikveh on Erev Yom Kippur for women

 

Question:

The Alter Rebbe speaks of women and girls going to Mikvah before Yom Kippur. What is the accepted Lubavitcher Minhag regarding this?

Is there a specific reason why some married women do not go to Mikveh on Erev Yom Kippur?

Also, those women that do generally go, are there certain times that they shouldn’t go (for e.g. when they’re Nidah)?

 

Answer:

Regarding married women – some go and some don’t. It is a matter of custom, and not all communities have accepted this custom. See below for elaboration.

The accepted Minhag is that unmarried girls do not go.

Women who are Niddah should not Tovel.

 

Sources:

נתפשט המנהג בכ״מ שרווקות אינן טובלות מחשש תקלה. וכן אלמנה וגרושה. ועד״ז בימי טומאה אינן הולכות מטעם הנ״ל. וגם בימי העיבור יש שלא רצו לטבול מחשש סכנה.

נוסף לזה – בכ״מ ברוסיא וליטא וכן אצל כמה מאחבנ״י הספרדים (יוצאי מרוקו ועוד) לא נהגו כלל בטבילה זו. וכנראה הטעם כיון שטבילה זו היא רק ממנהגא – שכתבו שהפרושים נהגו לטבול, ומשמע שלא נתפשט אצל כולם – ומחמת הקושי לסדר טבילה, ובפרט גם לגברים וגם לנשים, הקלו בזה. וסמכו על הדעות שנשים א״צ לטבול. ועוד, שהנשים הסתירו שלא ידעו מתי היא בימי טומאתה ומתי אינה. וכן מחמת הבושה, שהתרגלו להסתיר טבילתן בכלל, אף שהטעם אינו שייך כאן.

בנוגע לרווקות – הוא ע״פ שו״ת ריב״ש תכה. וראה שד״ח מערכת יו״כ א, ו. ראה שו״ת הריב״ש תצה. מהר”ם שיק יו”ד שסד ושסה. קצה המטה תרו, יד

וגם הטעם משום קרי אינו שייך בהן.

שהוא מנהג פרושים – כ״ה בראבי״ה ומרדכי דלקמן. ול׳ הזהר פינחס ריד, ב: בעיין בני היכלא למטבל בנהרא. ובמאירי חיבור התשובה מאמר ב פ״ח: שנהגו זקנים. ולהעיר שבשו״ת תורה לשמה קסו כתב, שהמנהג נוהג בנשים המתחסדות ומתפללות ועוסקות בתורה. ובסו״ד דשייכא חומרא זו באשה המתפללת ולומדת בתורה ע״כ יראת שמים תטבול.

המנהג שלא טבלו – הובא בכ״מ – ראה מועדים וזמנים ח״א סנ״ה. ובמנהג מרוקו – קיצור שו״ע טולידנו תקמט, כט. וכן בתימן – שתילי זיתים תרו, טז. ושאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך שמנהג זה לא נתפשט אצל כולם.

ולהעיר שברמ״א לא נז׳ נשים. וכן בדברי הראשונים, זולת במהרי״ל הל׳ עיו״כ. ובחיי״א כלל קמד וכן בערוה״ש השמיטו כל הענין. וכנראה שלא נתפשט במדינתם. (וגם בשד״ח שם העיר שהבאה״ט קרה שמיט״ה כאן לדברי המג״א. אבל קאי התם בנוגע לבתולות).

וגם הטעם להידמות למלאכים – ראבי״ה תקכח. או״ז ב סרע״ז. מרדכי יומא רמז תשכג – אינו שייך אצלן. וכ״כ בעניננו בהגהות מנהגים טירנא אות קמב דטעות היא דל״ש האי טבילה לגבייהו. וכ״ה במנהגי מהר״ש רבו של מהרי״ל ע׳ קיח. במט״מ תתמ. א״ר סק״ט. וראה אלף המגן תרו, טז. שׂ.

כן להעיר שיש מקומות שיש חשש העדר הצניעות כשנשים וגברים טובלים במקום אחד.

והנה השואל כתב להוכיח משו״ע אדה״ז תרו, יא, שתוך ג’ ימים והיה סמוך לוסתה או טבילתה שאינן הולכות כלל, וא”כ בדרך כלל לא ילכו (שבימי טומאתה ג”כ אינם הולכות). אבל אינו בדיוק, ששם כתב שתוך ג׳ ימים מאז ששימשה צריכה לכבד את ביתה לפני הטבילה. ושוב כתב ענין בפ״ע, שאם שימשה סמוך לטבילתה או סמוך לוסתה – לא תכבד ולא תטבול.

 

 

#1258
#1200