Article: Activities that Should Wait until after Davening 

 

Is there a problem to go on a bike ride before Davening (if you have a set Minyan)?

 

The halachah is that one may not get involved bitzrachav (in their personal affairs) half an hour before the time of davening arrives until they have davened, lest they get caught up in what they are doing and forget to daven. This applies to all three tefilos (prayers), Shacharis, Minchah, and Maariv.

Moreover, there is an additional reason not to do work before Shacharis: one’s personal needs and wants should not come before doing Hashem’s affairs. One should not get involved in any activity before Shacharis once the time of davening has arrived (break of dawn), even if it’s insignificant and does not take much time, and even if one has a shomer—someone who will remind him to daven. However, things that are done matter-of-factly, such as throwing out the garbage, may be done before davening Shacharis.

Cheftzei Shamayim (mitzvah-related matters), such as buying food for Shabbos in case one will be unable to buy it later, or feeding children before they go to school, may also be done before Shacharis. In any case, one should say Birchos haTorah, and Shema before doing any of those things.

The halachah is different regarding Minchah and Maariv: one may take care of personal matters before davening those tefilos if they have a shomer who will remind them to daven, or if those activities do not take much time and don’t involve concentration.

 

Sources:

לענין ק״ש של שחרית – שו״ע אדה״ז סי׳ ע ס״ה, יעו״ש. ולענין שחרית – טושו״ע או״ח ספ״ט ס״ג, ודאדה״ז – ס״ד. ושם, בנוגע להנוהגים להקל לאחרי ברכות השחר: ואינו נכון. (ולהעיר שגם להמקילים, במלאכות שי״ב שיהוי וטירדא אסור משום שמא ימשך וכמו לפני מנחה. וק״ל).

ועיי״ע בשו״ע ס״ז (ודאדה״ז – ס״ח) לענין להסתפר וליכנס למרחץ. אבל ראה בא״ר סקי״ב דהיינו רק לפני עלוה״ש. וכן מוכרח בד׳ אדה״ז בסי׳ ע שם.

ואף של׳ אדה״ז ״שלא יפנה לבו לשום דבר״ – ראה שו״ע אדה״ז סר״נ ס״ג לענין חפצי שמים כשאא״פ לאחמ״כ. ושם שיקרא ק״ש קודם שמא יעבור זמנה. וראה פר״ח כאן סק״ו. שע״ת סק״ב. משנ״ב סקל״ו. ערוה״ש סכ״ב. (ולהעיר שבשו״ת שבות יעקב ח״ב סכ״ב – והובא במשנ״ב סקי״ח – לענין עבד המשרת רבו לא דן כלל מענין עסק בצרכיו כ״א מדין הקדמת שלום. וי״ל).

ובא״א מבוטשאטש ס״ה כ׳ להקל במלאכת הדיוט או עראי המותרת בחוה״מ או בע״פ. וסיים עלה: ומ״מ צלע״ע היטב. וראה בהליכות שלמה תפלה פ״ב ס״ה.

ולענין מנחה – ראה שו״ע או״ח סרל״ב ס״ב. (וראה בשו״ע אדה״ז ס״ע ס״ה). ולענין ערבית – מג״א סרל״ה סק״ט. ובנוגע לסוג המלאכה – ראה במג״א סק״ו. ועיי״ש בבה״ל ד״ה לבורסקי.

ולכאו׳ עפ״ז מוכרח שיש ג׳ אופנים: דברים שאי״ב עסק כלל מותרים גם לפני שחרית. דברים שי״ב עסק (״להתעסק בצרכיו״ וכן לצאת לדרך אפי׳ דרך קצרה – ראה בט״ז סק״ג) האסורים דוקא לפני שחרית שלא יפנה לבו לשום דבר קודם שיתפלל. ומלאכות גמורות שי״ב שיהוי וטירדא (להפך בעורות וכיו״ב) האסורים גם לפני מנחה וערבית שמא ימשך. (אבל ראה בבה״ל דלעיל).

ועוד נקודה בזה: שהאיסור המיוחד לשחרית הוא רק כשהגיע עלוה״ש. אבל תוך ח״ש יש לאסור רק מדין מלאכה לפני התפלה (או ק״ש) שמא ימשך. [וראה בשל״ה (מס׳ תמיד, נר מצוה ד״ה ברכות) שגם קודם אור הבוקר יברך סדר ברכות קודם. והיינו במלאכות המותרות תוך ח״ש].

ועוד יש להאריך בדין שומר לדבר הרשות, ובמש״כ אדה״ז בקו״א סתל״א סק״ב. סער״ה ס״ד. סתפ״ט ביז. שו״ת הצ״צ או״ח סמ״ז, עייש״ה. והאריכו בזה בכ״מ. ואכ״מ כעת. ועוד חזון למועד.

 

#336