Article: May one Prepare Sushi on Shabbos?

 

Making sushi on Shabbos can potentially violate any of the following five melachos (forbidden acts on Shabbos):

Mevashel (cooking): Hot rice might cook the raw fish and vegetables; however, sushi is generally made with rice that has cooled off, eliminating this problem.

Tochen (grinding): Cutting the vegetables very thinly would violate this melachah; however, this problem can be avoided by preparing the vegetables before Shabbos.

Boneh (constructing): Although one is generally permitted to put various ingredients together to create a dish on Shabbos, making sushi involves forming it into a particular shape—usually used for decorative purposes—an act that is included in Boneh and therefore forbidden.

Makeh B’patish (putting the final touch to something): According to a minority view, this applies to ochlin (foodstuffs) as well, and making sushi would therefore be a violation of this melachah.

Tofer/Medabek (sewing/attaching): According to some poskim, wetting the seaweed and attaching it to the rice may violate this melachah.

 

Sources:

א״צ להאריך בכאן, שהדברים מפורשים להדיא בכ״מ. וזיל קרי בי רב הוא. ולא באו רק ציונים אחדים לתועלת הקוראים.

מבשל – שו״ע או״ח סשי״ח.

טוחן – שם סשכ״א.

בונה – הנה, שקו״ט בכ״מ בענין בונה באוכלים. ונתפשטה ההוראה להחמיר עפ״ד הקיצור שו״ע סי׳ פ סכ״ה (ובנה דבריו על יסוד ד׳ המג״א סש״מ סקי״ז. ועפ״ז – בחיי״א כלל לט ס״א. ולהעיר ממאירי שבת צה, א בנוגע למגבן, שאף שאין בו״ס בכלים, יש בנין באוכלים. אבל ברשב״א קב, ב (ועד״ז כ׳ גם המאירי בעצמו שם. וראה מאירי שם קכב, ב. פסחים סה, ב) מבאר באו״א, שרק העושה כלי מתחילתו חייב, וממילא ה״ה במגבן). וראה בהגהות מהרש״ם בדע״ת סוסי׳ שכא.

ונדו״ד חמור משאר דברים שחשו לאסור, שהרי י״ב קיבוץ חלקים זל״ז בשבת עצמו (משא״כ בדבר שהקיבוץ נעשה  כבר מע״ש. ויש שאסרו גם בזה – ראה שו״ת שבה״ל ח״ו סוסי׳ כט). וראה בנין שלום ח״ה בשו״ת שבסוה״ס ס״ט. חזו״ע שבת ח״ד ע׳ רעז ואילך. וש״נ (עיי״ש דכחא דהתירא ניחא לי׳ בזה).

מכב״פ באוכלים – ראה משמעות שו״ע אדה״ז סשי״ח סי״א להיתר. ובמשנ״ב שם בבה״ל ס״ד כ׳ שמכב״פ בדבר אוכל הוא דבר חדש שלא נמצא בפוסקים ואדרבה ישנם כמה  סתירות לזה וע״כ אין להחמיר. והאריך בזה בקצוה״ש ח״ו סק״ל בבדה״ש סקי״ב. וראה מה שהאריך בזה בלוית חן סמ״ה. שו״ת יחו״ד ח״ג סכ״ב. יבי״א ח״י או״ח סנ״ה סקי״ז (בהערות לשו״ת רב פעלים או״ח סט״ז). חזו״ע שם ע׳ רצג ואילך. וש״נ.

בנוגע לתופר – הנה ד״ז מחודש הוא. והנה, בב״י או״ח סתק״ט הביא משו״ת הרשב״א ח״א סתקע״ו להתיר תפירת עופות ביו״ט משום או״נ. וכ״פ בשו״ע (ודאדה״ז) ס״ג (ס״ח). ומ׳ הא לא״ה, כלומר בשבת, אסור. ועייג״כ ביהגר״א לשם (באו״א משום מכשירי או״נ. ואף שהלכה ואין מורין כן – אוי״ל שתפירת העופות ל״ש לעשות מעיו״ט). חיי״א כלל פז ס״ב. אבל בקה״י לבעל נתה״מ שם ס״ג (הו״ד בכה״ח שם סקל״א) בטעם ההיתר לפי שאינו מתקיים (ונפק״מ לתפור אוכלים בשק). ולכאו׳ אי״ז במשמעות הרשב״א שם. [ולכאו׳ עכצ״ל שאינו כפשוטו שהרי לא הותר תפירה וכיו״ב משום או״נ, כיון שאינה מלאכה המיוחדת לאו״נ (וראה פמ״ג פתיחה אות ז), וכקושיית החיי״א. אלא שגם ד׳ הקה״י צ״ב, שבמלאכת עבודה אסור גם כשאינה עומדת להתקיים]. ויל״ע בטעם החילוק בין עיבוד וצביעה תיקון מנא ומחתך דל״ש באוכלים, משא״כ בונה ותופר. וראה שלחן שלמה סש״מ סקכ״ד מש״כ מד״ע. ומ׳ שפי׳ כן בשו״ע שם.

 

וראה כאן המשך הדברים:

בענין הכנת מאכל ‘סושי’ בשבת מדין בונה במאכלים

 

 

From Halacha2Go Archives
#460