A woman and her 11 year old daughter want to stay in our house for a week; can they be in the house in the evening if my husband is home and I am not yet home?
They may not be there when your husband is there.
מקורות:
יחוד עם שתי נשים אסור מדרבנן. ובפרט בלילה. ואשתו עמו לרוה״פ מהני רק כשנמצאת אתו בבית. ואף גם למקילים (ב״ש אה״ע כב, כב בדעת הכס״מ ת״ת ב, ד. ועוד) – ה״ט ״שבכל עת תבא אליו״, ול״ש לומר כן ביודע מראש שאינה חוזרת עד שעה מסויימת. וראה שו״ת אמרי יושר ב, ט, ח. שבה״ל ה, רא, ד. והעיקר, שבראשונים מפורש להדיא שאשתו עמו היינו בביתו – ראה מאירי קדושין פ, ב ר״י מלוניל שם. ועוד זאת, שגם למקילים, לא מצינו שיתירו באשתו בעיר רק ביחוד ביום, ובזה גופא – רבו המחמירים, אבל לא לישון בלילה עם אשה, כשאין אשתו עמו בבית ומשמרתו בפועל.
אמנם, יש מקום לדון להקל מטעם אחר, שבשו״ת אגרות משה ד, אה״ע סד. ז, ה, ח כתב להקל לייחד עם אשה ובתה. אבל שאר הפוסקים לא כתבו כן. ואדרבה מוכח להדיא שלא שמיעא להו כלומר לא סבירא להו – ראה שו״ת דברי מלכיאל ד, קב. וסתימת הש״ס ופוסקים שלא התירו בכל קרובות דעלמא כ״א אשה וחמותה, פשתי יבמות, וכה״ג. וכבר נתקשו במשמעות שו״ת חו״י קח להתיר באמה עמה – ראה שו״ת חיים ושלום א, טז. מנח׳׳י ז, עג. ונדחק שם בשינויא דחיקא. וראה גם מנח״י י, לא בנוגע לתשובה זו בכלל. [ויתכן לפרש, שבאמת לא קאי שם באיסור יחוד, שמטעם יחוד הרבה דרכים להתירא, פ״פ לרה״ר, בעלה בעיר וכדומה, ועדמש״כ בשו״ת מנח״י ז שם. וכוונתו כאן רק מצד המציאות, ולא מצד ההלכה, שצריך להזהר שלא תשהה עמו לבד ללא אמה, מחשש שיאנוס אותה. וכאשר מקובלני בשימוש חכמים, שאמרו שבעניני יחוד יש למורה הוראה ליתן דעתו ולבו לא רק להלכות יחוד שבפוסקים, בדרך ההלכה, כ״א לברר ולעיין בחשש המציאותי, שהנסיון הוא יותר ממאה עדים. וד״ל]
ולכאורה, מקום אתנו להקל בשעת הדחק, ביחוד עם שתי נשים, שהוא מדרבנן, בשגם שבשו״ת דובב מישרים (א, ה) כתב שביחוד עם שתי נשים יש לסמוך דסגי כשאשתו בעיר.
ואף שאין הכרח לסברתו זו, וכבר העירו על דבריו – ראה דברי סופרים יחוד ע׳ קנד. שו״ת אבני ישפה פו, ד – אבל בהצטרף גם סברת האג״מ – יש מקום להקל בשעת הדחק גדול. אמנם בעניננו, הרי ל״ש היתר אשתו עמו גם למקילים, וכנ״ל, וא״כ קשה להקל.
איברא, שלכאורה במקום הדחק, יש למצוא לו פתח לקולא, מחמת שמירת הבת, שי״א שבפחות מי״ב שנים היא בגדר תינוקת – ראה שו״ת פנים מאירות ב, רלא. עזר מקודש כב, ג. וראה גם באה״ט אה״ע קמח, ה. וראה עצי ארזים כב, טו. וראה שו״ת בא״מ ד, עח. ועוד. אמנם, רבו הפוסקים להחמיר מבן ט׳ או י׳. והרי בת י״ב היא גדולה לכל דבר. וראה גם שו״ת שבה״ל ה, רד, א. דבר הלכה יחוד ד, ב. ועוד . ובימינו אלה שזמן נדתה מקדים לבוא, והדור פרוץ – קשה להקל ולומר דלא אלבשה יצרה עד י״ב שנה. ואף אם נרצה להקל לעת הצורך – בנדו״ז בלא״ה אינו מועיל, שבלילה לא סגי בתינוקת אחת. [ועוד טעם להחמיר בנדוננו, לדעת הפוסקים שבתה אינה מועיל בתור תינוקת – ראה מהר״ם זיסקינד רוטנברג כו. מעשה נסים כב – הובא באוצה״פ כב, מב. אבל רבו החולקים. ולמעשה נקטו הפוסקים להקל. וראה שו״ת צי״א ו, מ פט״ז אות ה. ובס׳ מנחת איש י הערה ג הביא ראי׳ אלימתא מיש״ש קדושין ד, כז שגם בנה שומר עבורה. וכן מוכח בס׳ המקנה קדושין פב, א ד״ה מ״ט. שו״ת חת״ס ב אה״ע צו. ובעזר מקודש אה״ע כב, ה דאדרבה בתינוק ותינוקת שלהם עדיף טפי].
#1968