להתחיל חזרת שמו”ע עם הש”ץ

 

שאלה:

בשו”ע מסביר כ”ק אדה”ז למה לא להתחיל חזרת שמו”ע עם הש”ץ חוץ אם אין ברירה, היות שיצטרכו להגיד “נקדישך” ביחד עם הש”ץ. אבל לדידן שבין כך אומרים תמיד נקדישך, איך פוסקים לפועל?

 

מענה:

כ״כ כדבריו במסגרת השולחן (על קיצור שו״ע) כ, ד. והביא כן מלבושי שרד למג״א קט, ט. וכ״ה כבר בהגהות נזירות שמשון שם, הביאו באר״ח ספינקא שם ב. וכ״כ במשנ״ב שם בבה״ל ב ד״ה אבל. וראה מטעם אחר במשנ״ב שם יד. וראה גם שו״ת מעט מים כא ד״ה ואע״ג (מז, א).

אבל שמועה רווחת בשם כ״ק אד״ש – ונדפס בקובצי ההערות – לעשות כבשו״ע אדה״ז. וכ״ה בשיחות קודש קודם הנשיאות ע׳ 182. אלא שצע״ג אם השמועה מדוייקת. [וח״א העיר שאולי שייך לזה שלמנהגנו אין אומרים הקהל לעומתם וכן ובדברי קדשך. אבל בפשטות תלוי רק אם אומרים נקדישך (אף שצ״ל מלה במלה עם הש״צ כמו שהוא אומר, וי״א שצ״ל לדור ודור למנהג שהש״ץ אומר כן, ובכל אופן אינו מעכב, ולעומתם אינו מעיקר הקדושה). ועוד, שמעשה רב לומר גם הנ״ל בעניית קדושה, וכנזכר אצלנו במק״א]. שוב נמלכתי, דברירא מילתא שיש חיוב לשמוע גם לעומתם ובדברי קדשך. וכ״מ בשו״ע אדה״ז קכה, א, במש״כ וכן בלעומתם ובדברי קדשך. וכן מזה שהש״צ צריך לסיים לעומתם וכן בדברי קדשך קודם שיאמרו קדוש – ס״ח תתו, הובא במג״א שם ב ואדה״ז ב. ובב״י שם מפורש יותר שכתב להדיא ששותקין עד שמגיע ללעומתם וכן בובדברי קדשך. אבל שוב כתב דבלעומתם שפיר דמי שיאמרו הציבור. וסיים שהראשון נראה עיקר. וראה בא״ר שם. ובשולחן שלמה קכה, א מפורש נמי הכי, ושם שכשאינו יכול לשמוע יאמר בעצמו. וכ״ה בחיי״א ל, י. ועוד. ובפרט שדעת הי״נ הביאו המג״א שם, שלעומתם ובדברי קדשך מעיקר הקדושה. אבל לא קייל״ן הכי. ועצ״ב קצת, שאיזה היזק יהא אם יתחיל עם הש״צ ויאמר גם לעומתם, ומאי חזית להקפיד בלעומתם ולא בנקדישך. אלא שד״ז נוגע גם לעיקר המנהג].

 

 

#4897
#29285