If there are ten Yiden in Shul and 4 of them have not heard Krias HaTorah at all, 2 of them have heard only the final of 3 Aliyos, would Krias HaTorah be done in this situation?

 

Yes.

 

Sources:

ראה אצלנו בהסכמה להוספות של ס׳ בירורי מנהגים סדר היום והלילה מה שכתבנו ליישב הנהוג בכ״מ דסגי בששה שומעים. עיי״ש.

ואם חלק לא שמעו כל הקריאה – ז׳ גברי, או ג׳ גברי בחול, מצטרפים גם. וכ״כ בשו״ת חלק לוי או״ח צ.

אבל אם הי׳ בציבור ששמעו אף אם הוא עצמו לא שמע כולו אינו מצטרף שחובת ציבור היא, ויצא כבר, וכדמוכח מאלכסנדריא של מצרים – ראה תוס׳ סוכה נב, א בשם הערוך. ובראבי״ה תקסה:  דנפיק כולהו בקריה״ת כיון דידעי מאי קאמר אע״ג דלא שמעי. וראה שו״ת אמרי יושר ג,ח. בני ציון ליכטמאן קלט ,ז ד״ה ומה. אבל ראה חסדי דוד סוכה ד, ד שנדחק לומר שבאלכסנדריא לבתיהם חוזרים וקוראים אותם שלא שמעו אחרי שנפטרו לבתיהם. ודחוק. ועלובה עיסה שנחתומה מעיד עלי׳ שהיא דחוקה. וכנ״ל, מפורש הפכו בראבי״ה.

וראה שו״ת משנה שכיר א, צ (במהדו״ח ב, רטז). עתים לבינה על ס’ העתים קעו, נז. שו״ת צי״א יז, ה. ובכ״מ.

ולהעיר משו״ת הצ״צ או״ח סוסי׳ לה שאין חיוב על הציבור לשמוע קריאת ז׳. רק שז׳ יהיו קורין. והתם קאי לענין קטן.  וכבר כתב במאירי  מגילה כד, א, בטעם שקטן עולה: שאין הכוונה אלא להשמיע לעם ואי״ז מצוה גמורה כשאר מצוות שנאמר בזה כל שאינו מחוייב בדבר. (וראה שו״ת בית אבי או״ח כה). אבל לאידך ראה שו״ע אדה״ז רפב, ו בטעם שאינו יכול להקרות לעולים. וראה משה״ק בתוספת ירושלים יו״ד רפא. (וראה פרדס חב״ד חו׳ ז ע׳ 103. מה שהעמיס בכוונת אדה״ז והצ״צ. ולא נהירא).

 

 

#4617