קדיש אחרי לדוד ה’ אורי וישעי

שאלה:

כשהחזן שכח לומר לדוד ה’ אורי וישעי אחרי שש”י, ואמר קדיש, ואז אמר המזמור, האם יגיד אחריו קדיש או רק אחרי קוה אל ה’ כרגיל, כדי לא להרבות בקדישים?

תשובה:

רק אחרי קוה אל השם, ויעלה לו גם למזמור זה.

מקורות:

בטעם המנהג לומר קדיש רק אחרי לדוד גו׳ אורי ולא אחרי שש״י (ודלא כמט״א תקפא, ו, שכתב להפסיק באמירת קדיש בין שש״י לאמירת לדוד אורי, וטעמו שלא יהא נראה שגם לדוד אורי בכלל שש״י. וגם לדידי׳, לולא טעם זה, יש לומר רק קדיש אחד. ובנוגע לברכי נפשי – כתב לומר ברכי נפשי ולדוד אורי ללא הפסקת קדיש שלא להרבות בקדישים. אלא שהתנה שהוא רק כשיש רק אבל אחד. ועד״ז הוא בכ״מ כיון שכל אבל אומר בפ״ע. ואכ״מ. ולא כתב אם להפסיק בין שש״י לברכי נפשי בקדיש. ואפשר, לפי שבאמת ברכי נפשי בכלל שש״י (ושקו״ט בדבר, מה אמרו במקדש, וי״א שנשכח בעונותינו – ראה חומר בקודש פתיחה למס׳ קדשים לבעל תפא״י ו), ועכ״פ שהוא כעין שש״י, וליכא חשש הנזכר. וי״ל שזהו גם טעם אמירת לדוד אורי אחרי שש״י דוקא, לפי שהוא ממינו ומדוגמתו (ולא רק מחמת ששניהם מזמורי תהלים ומצא מין את מינו, אלא), שהוא מזמור קבוע לכל יום באלול. ובשעה״כ יא, כח כתב טעם אחר. (ובמנחה פשוט שמקומו קודם עלינו. ולהעיר מהשקו״ט בטעם שאין אומרים שש״י במנחה כבמקדש). ובהכי ניחא שבנדוננו אין מקום לדחותו ממקומו ולאומרו לפני עלינו) – שלא להרבות בקדישים, וכמ״ש בשער הכולל יא, כט. והובא באג״ק י ע׳ דש. ושם, שהאמירה בין ספר לספר בתהלים חידוש הוא. וראה בחומר הענין בשיחת אחש״פ תשי״ט – תורת מנחם ע׳ 231.

ונראה, שמאחר שהוסדר לומר קדיש אחרי לדוד אורי, גם מצד עצמו, וכן המנהג הנפוץ אצל אותם האומרים אחרי עלינו, וכ״ה במשנ״ב תקפא, ב (אלא שבמשנ״ב לא חש לריבוי קדישים כשהוא בסדר התפלה, כמו בעלינו ושש״י. ודלא כמי שהחמירו בזה – מנוחה וקדושה שער התפלה כב. מעשה רב נ – ראה בדעת המשנ״ב דברות מרדכי קדיש יתום שפירא ע׳ קד ואילך, משא״כ לדידן, כדמוכח מההוראה לכתחילה דלקמן בנוגע לספה״ע ועלינו), א״כ אף שלכתחילה מצרפים אמירת המזמור עם שש״י ללא הפסק בכדי למעט בקדישים, בנדו״ז שכבר אמר קדיש, יש לומר קדיש שוב, שמאחר שכבר הפסיק בקדיש, שוב לא חשיב מזמור לדוד אורי כסמוך לשש”י, אלא כמזמור באפי נפשי׳, וממילא בעי קדיש בתרי׳. ובפרט שזהו מקומו הקבוע של הקדיש כשאומרים מזמור זה, וא”כ י”ל דהשתא שניתק משש״י שלפניו – הדר לדיני׳. וכן חזי נמי לאצטרופי סברת המט״א.

וזכר לדבר, מש״כ באג״ק ה ע׳ שיג, שאף שלאותם האומרים ספה״ע אחרי עלינו, הנכון שיאמרו הקדיש רק לאחרי ספה״ע, מ״מ אם רוצים לומר קדיש יתום אחרי עלינו אפשר לומר קדיש גם אחר הספירה אם כך מנהג המקום – שאי״ז ריבוי בקדישים כיון שיש צורך בדבר. אלא שיש לחלק, דשאני התם שאינו אומר ב׳ קדישים על ב׳ מזמורים בזה אחר זה. ועוד דמיירי כשכך מנהג המקום.

ומ״מ, אף שנכון לומר קדיש אחרי לדוד אורי, מסתבר טפי שעדיף לדחות הקדיש שלאחרי לדוד אורי עד אחרי קוה, שקדיש דרבנן דאז עולה לו גם עבור קדיש יתום שלאחר לדוד אורי, ובכלל מאתים מנה. והרי כל עיקר קביעות אמירת לדוד אורי בסמיכות למה שלפניו אינה אלא משום שלא להרבות בקדישים, וכיון שסברא זו במקומה עומדת גם בנדו״ז, מהיכי תיתי לחדש קדיש נוסף, כל שיכול לצאת בקדיש שלאחר מכן. וגם באג״ק שם, אם היו מסכימים לכך, נכון לדחות אמירת הקדיש שלאחרי עלינו ממקומה. והוא כעין מנהגנו במנחה לומר רק קדיש אחד אחרי עלינו שלאחרי לדוד אורי ועולה לו לשניהם. וכן מנהגנו לומר קדיש אחד אחרי עלינו בערבית ועולה לו גם לספה״ע שלפניו. או לאותם האומרים ספה״ע אחרי עלינו, לומר קדיש אחרי ספה״ע, כבאג״ק הנ״ל, וכנ״ל – אף שמקומו תמיד אחרי עלינו, ועולה לו גם לעלינו שלפניו.

ומצאתי בדרכי חו״ש ממונקאטש תפא, שבר״ח אמרו קדיש אחרי שש״י ולא אמרו שוב אחרי ברכי נפשי שלא להרבות בקדישים. ודון מינה לעניננו. אלא שלדברינו אפשר לפרש שהקדיש שאחרי קרה״ת עולה לו גם לברכי נפשי. וראה נמוקי או״ח נה.

ולהכי נראה, דאף שיש צד לומר דמאחר שכבר אמר קדיש שוב חשיב לדוד אורי כמזמור בפ”ע, מ”מ למעשה עדיף טפי שלא לומר קדיש אחריו, אלא להמתין עד לאחר קוה אל השם, והקדיש דהתם עולה גם עבורו.

ועדיף הכי, כיון שבאמת מצד עליית העולמות א״צ בקדיש נוסף.

ומצינו כה״ג שאם טעה ואמר קדיש אחרי חזרת הש״צ שי״א שידלג על הח״ק שלאחר תחנון.

וכעי״ז ממש בטעו ואמרו שש״י אחר ואמרו קדיש, שאין לומר שוב אחרי שש״י הנכון – ראה שו״ת רבבות אפרים א, קיד.

אבל להעיר מאורחות ימים א ע׳ ג.

#54388