לטלטל ספר תורה בליווי עשרה

שאלה:

בנוגע לסדר מנין לקריאת התורה בפארק שישמעו עשרת הדברות, האם יש צד היתר שילוו עשרה אנשים את הספר תורה מבית הכנסת לפארק. אני שואל כי קיבלתי היום מסר בזה הלשון: ״הרבנים מתירים ע”פ כה”ח קלה, עד בשם הריקאנטי. וראה שם ס”ק עז״. אבל ברצוני לברר אם הדבר נכון?

תשובה:

חס ושלום להתיר. והדבר חמור מאד.

מקורות:

הנה, שרש הדברים שהביא מכה״ח שם, הוא בפסקי ריקאנטי דיני ס״ת מג, והובא בכנה״ג יו״ד רפב בהגה״ט ז. ומפורש להדיא, דקאי למתירים מבי כנישתא לבי כנישתא, ועז״כ שמ״מ יש ענין להוליך עשרה. והובא גם בברכ״י רפב, ג. ומפורש שהליווי בעשרה אינו צד היתר, רק הוספה בכבוד התורה. וכן מובן בלדוד אמת ג, יב שטוב שילוו עשרה. והוא משום כבוד ס״ת, אבל אין היתר במקום האסור בטלטול מחמת העשרה. ובאמת, הדברים מראים בפשטות, דמיירי שמוציאים מביהכ״נ ומכאן ולהבא יהא בביהכ״נ חדש. אבל גם אם לא נקבל הדברים, הרי מפורש דקאי רק במטלטל מביהכ״נ לביהכ״נ שרבו המתירים.

ומצינו גם בשו״ת זרע אמת א, לז, במקום שלא הי אפשר לפתוח ארון קודש, והתיר להביא מביהכ״נ אחר, ושילוו עשרה.

ובהיות ולכו״ע אסור מדינא להביא לרחוב, איך נפקע האיסור ע”י הולכת וליווי עשרה?

ועדיפא הו”ל להביא משו״ת אשדות הפסגה או״ח ז. אבל מיירי התם מסוכה לבית, ויש תיבה בסוכה מוכנה לס״ת. ולכשתעיין שם תראה שגם בזה דעתו נוטה מאד לאיסור, עיי”ש כמה לא ניחא לי’ בהיתרא. ובעיקרי הד״ט לד, יג קיצר בהעתקת התשובה. וראה גם מה שהב״ד בשו״ת צי״א יא, סוסי טז, לענין הטלטול בכותל למנינים שם.

ועוד להעיר, שבאשדות הפסגה מפורש דמיירי באופן שכל הציבור מלווים לתורה (וראה גם לקמן מזה), ולא רק עשרה.

וראה גם שו״ת בארות המים או״ח ו, שהאריך לאסור בנדון הנ״ל וגם גם יכינו שם יום או יומיים קודם.

ומה שסמך שם בדוחק על שו״ת עדות ביהוסף א, מד, ראה שם כמה חרד מאד לאסור אפילו במקום שיתבטל קרה”ת לכל הציבור כולו. ונדון דידי’ הוא בעיר קטנה ואנשים בה מעט, שנשרף ביהכ”נ, ומתפללין שם בבית הכנסת החרב, ומייחדים מקום בארון, ואחר התפלה מחזירין אותו לבית המשומר. והאריך בדבר, ודעתו שיש לייחד לה מקום בבית התפלה ויביאנה לשם קודם התפלה דוקא, כדי שבשעת קריאת התורה יוכלו להוציאו מהארון ולהכניסו שם בשעת התפלה ולא להביאו ולהחזירו בשעת קרה”ת, שכשמכינים אותה בבוקר קיל טפי.

ונותר רק מש”כ ״צד היתר״ בא”א מבוטאטש סוסי’ קלה בשם בעל יושר דברי אמת. (והב״ד בדע״ת סוסי קלה. שו״ת תשוה״נ ב, צ. ועוד). ומלשונו שיש צד היתר מוכח שאין לסמוך ע״ז רק בצירוף צדדים נוספים. ועוד זאת, ראה שם דמיירי באופן שביתו מחובר לביהכ”נ, ותחת גג אחד, ועכ״ז לא סמך ע״ז, וכן לא סמך רק על עשרה לחוד, אלא באופן שהעשרה יעשו מחיצה.

וכן בשו״ת בית ישראל לנדא א, כב, התיר בשמח״ת דוקא, עיי״ש טעמו. ואיהו נמי קאי בטלטול מביהכ״נ לביהכ״נ. אלא שצירף מה שהולכים בעשרה, והב״ד כה״ח שם.

וכ״ה גם בשו״ת מהר״ם בריסק א, סג. והתם, אפשר דקאי גם בטלטול לבתים, ולא רק לביהכ״נ, כמשמעות הלשון שם. וההיתר הוא מחמת שכאו״א צריך לעלות לחיבוב התורה, עיי״ש.

והרי לנו מכ״ז, שלא מצינו מי שהתיר מחמת עשרה לחוד. אלא שבאופנים המותרים, מאיזה סיבה שתצהי׳, הוסיפו עוד בצד ההיתר, או הוספת עוד חומרא לכבוד ס״ת, שילכו בעשרה. ובזה גופא, יש שכתבו שיעשו מחיצה של עשרה אנשים, או שילכו כל הציבור.

והיחיד שמצאתי שכתב להתיר בכלל בליווי הציבור, הוא בשו״ת מהר״י הכהן או״ח יא, והסכים לדברי השואל שם, הי ניהו בעל דרכי יושר על הש״ס. אלא שלא שם נתפרש בשאלה, גופא דעובדא היכי הוה. ועכ״פ, מבואר מתוכן הדברים שהקריאה היא במקום המיועד ומוכן לכך. (ואולי קאי אפילו בבית פרטי, ראה בהמשך הדברים שם, אלא שאין הדבר מוכרח). ואיך שיהי׳, הרי מפורש שם שההיתר באופן שכל הציבור ילוו ולא רק עשרה. והדבר מובן, שאל״כ הרי התורה הולכת אצלם.

ולפ״ז, תצא דינא, שאם נשאר אפי׳ מתי מספר מהציבור שאינם מלווים בטל כל ההיתר.

ומפורש הדבר במשנ״ב קלה, מח בשם א״ר שגם במנין אנשים הלוקחים ס״ת אסור.

וראה מה שהתרעם בשו״ת צי״א יז, יב בטלטול מביהכ״נ למנין צעירים במק״א, אף שיש שם ארון, עיי״ש בנדון דידי׳ (ושם הי׳ חמור מאד מחמת שהוא בית העם ומשמש גם לשאר ענינים וכו׳,וגם הוא מדי שבת בשבתו). אלא שבמקום מחלוקת וכו׳, ובאופן שיעמדו במרים ולא ישמעו, התיר בדוחק גדול, כשילוו עשרה.

ובספרים הובאו דברים חריפים ביותר, במה שעלה כשקידשו עצמם עשרה אנשים וטילטלו ס״ת מביהכ״נ מהר״י אבוהב אחרי הרעש בצפת לביהכ״נ הגדול.

ודין גרמא שכמה מהמלקטים העתיקו דברי הברכ״י וכה״ח בקצרה, ועלה בשיבוש כאילו בכלל יש היתר בליווי עשרה. וראה גם שו״ת יבי״א ט או״ח טו, ב וחזו״ע סוכה ע׳ תעא, שהעתיק כמה מהנ״ל בקצרה כדרכו. (ומה שהעתיק מעיקרי הד״ט שכ״כ גם בשו״ת דבר משה כב – ליתא שם).

ועוד איכא בגווה, שידוע בפוסקים שחומרא מיוחדת מיוחדת בטלטול לרחוב. ונאמרו בזה דברים חמורים ביותר. וכש”כ לקרוא ברחוב.

ומנא לן להתיר בשופי בדבר שלא נתפרש כלל. ואף את״ל להמציא היתר בליווי עשרה אנשים, שכנ״ל הדבר רחוק ביותר, הרי אין לך בו אלא חידושו, ולא בטלטול וקריאה ברחוב העיר, דבר שלא נתפרש כלל בשום מקום.

#51590