סעודת פורים ועד דלא ידע במוצאי פורים

שאלה:

שנים רבות בהתוועדות פורים (שהתרחשה למעשה במוצאי פורים) הרבי הורה שלכה”פ אדם אחד יוציא את הציבור יד”ח עד דלא ידע.

האם יש מקום לכך שעד דלא ידע יקויים במוצאי החג, ובכך יצא יד”ח למפרע (כמבואר בלקו”ש שעד דלא ידע הוא פרט במצוות משתה ושמחה והסעודה)?

ובפרט לפי מנהג הרבי, שהתוועדות פורים היתה אחרי ברכת המזון ואחרי תפילת מעריב,

(שכן אם זה היה באמצע סעודת החג (לפני מעריב) עוד היה מובן בדוחק, וכהוכחה לכך – במקרה כזה עליו לומר ועל הניסים בברכת המזון)

אם כן השאלה: האם יוצא יד”ח מצוות משתה ושמחה של יום הפורים כאשר מקיים עד דלא ידע במוצאי פורים? והאם יש נפק”מ אם זה לפני ברכהמ”ז ומעריב או לאחריה (ומדוע)?

(בודאי שלרבנו היה על מה לסמוך, אך תורה היא וללמוד אני צריך – כיצד ניתן לומר זאת?)

בברכת החג וכט”ס

מענה:

החיוב דעד דלא ידע כפשוטו – לא שייך במוצאי פורים.

תוכן הענין בהתוועדויות – ראה שיחת פורים תשי״ט. תשמ״ה. וראה בכעי״ז לקו״ש כא ע׳ 492 לענין אחר.

וראה מש״כ לבאר בקובץ העו״ב תצוה תשס״ב. ואינו ע״ד הפשוט. ועוד כעי״ז, נשמתין חדתין מורגנשטרן דברים ע׳ תשמו. וראה אוצרותיהם של צדיקים מועדים ב פרלוב ע׳ תקפט. ובשלמא בשתה בפורים והגיע במוצאי פורים לעד דלא ידע. ותלוי בחקירה הידועה אם העיקר השתי׳ ועד דלא ידע הוא השיעור, או התוצאה. וראה מחשבת עם רלב״ג א פורים נח – ע׳ תרלז – בשם הגרח״ק. פורים משולש דבליצקי א הע׳ ו. תורת דוד חדד ה ע׳ רמד. ובארוכה – הנסמן בלבסומי בפוריא טיגרמן ע׳ צח ואילך. ובכ״מ.

גם מצד משתה ושמחה בשושן פורים, שהרי מה״ט ממשיכים לתוך הלילה, ראה עד״ז לבוש תרצה, ב. ועוד. (ולהעיר מהשקו״ט בחיוב לבסומי בט״ו – ראה נימוקי או״ח תרצה, ח. משנה שכיר ב, רלב ורלה. וראה הנסמן בלבסומי בפוריא ע׳ קט). ולהעיר מלבוש תרצו, ג בנשבע להתענות בפורים, לעשות סעודה במוצאי פורים.

#49208