כוונה במצוות היום בפורים

שאלה:

בהמבואר – ונמצא גם בלוח לפורים – שגם מי שאין לו פנאי מחמת הטירדות – ובפרט במבצע פורים – לאכול ”סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו” ואוכל רק סעודה קטנה בבוקר, קיים מצות ”משתה ושמחה –

יש להעיר מדברי הפמ”ג מ”ז תרצה א, שסעודת פורים [ומתנות לאביונים ומשלוח מנות] צריכות כוונה.

ודבר זה נוגע גם למבצעים בכלל – שבפשטות אין די לומר לאנשים לאכול או לתת מנות ומעות סתם ביום פורים, אלא יש להדגיש שקיום המצוות צריך להיות בכוונה לשם מצוה / לזכר הנס וכו’.

תשובה:

יישר כח על ההערה.

בנוגע לסעודת פורים – בפמ״ג תרצה במ״ז א, נסתפק בדבר. ונשאר בצ״ע. ומדבריו נראה שלגבי משלו״מ ומתל״א ברירא לי׳ טפי. אבל במשנ״ב שם ד, הביא הספק בשם הפמ״ג בנוגע לכולם כאחד. (וראה מה שהעמיסו בכוונת הפמ״ג – בשו״ת תורת חיים להגרי״ח זוננפלד נו. צי״א יא, מח, ד). כן להעיר ממעשה רב רמח, ומש״כ בכוונתו בשו״ת תשוה״נ א, תה.

וכבר העירו שבדברי המג״א תרצה, ט, שכתב לחלוק על מהרש״ל בנוגע הזכרת ועה״נ, שיצא במה שאכל בבוקר, מוכח שיוצא גם ללא כוונה. ודוחק להעמיד הדברים באופן שנתכוון לשם סעודת פורים. וראה גם ט״ז שם ב, שאין לנו לתלות הדין במה שאנו קוראים לסעודה שאחר המצוה סעודת פורים. ונראה בכוונתו כנ״ל. וצ״ע במשנ״ב טז שהב״ד ט״ז ומג״א. ונראה כסותר עצמו. ומסתבר שלגבי על הנסים נקט לקולא.

גם בפמ״ג קאתי עלה רק למ״ד מצ״כ. ונחלקו בזה. ובדרבנן קייל״ן שאצ״כ. וגם בדברי קבלה – לא נפיק מפלוגתא.

בנוגע משלו״מ ומתל״א – מסתבר שיודעים שהוא לשם מצוה. וג״ז בכלל. והיכא שכוונתו מוכחת מתוך הענין לכמה דעות ה״ז כוונה. וראה תורת חיים שם.

וראה מה שכתבנו עוד מזה בלוח בדיני מתל״א, בשולח לעני בתור משלו״מ.

ולא נהירא למימר בכוונת הפמ״ג שצ״ל כוונה מיוחדת זכר לנס דוקא. ורצונו, שכיון שהסעודה זכר לנס מסתבר דלא אהני הסברא דמידי דאכילה א״צ כוונה. וג״ז צ״ב בטעמא דמילתא. ונתקשו בזה בכ״מ. (ואף שמקום לומר דהא גופא משמיענו דשאני כוונה לנס משאר כוונה לשם מצוה, ולכן גם במידי דאכילה בעי כוונה אף שנהנה (וג״ז צריך הבנה. וילע״ע בדעת אדה״ז תעה, כח, בגדר שכן נהנה, ובהנתבאר בהלכות ליל הסדר שם הערה 6, שתלוי אם הציווי על ההנאה. וי״ל שבסעודת פורים הציווי על הזכר לנס ולא על האכילה. וצ״ע) – הנה, במשנ״ב שם העתיק מפמ״ג רק שצריך כוונה לשם מצוה, ותו לא. ובמשלו״מ להטעם להרבות אחוה ורעות, בלא״ה צ״ע איזה כוונה מיוחדת צריך. וכן במתל״א צ״ב כה״ג. וי״ל).

ולגבי מתל״א – ראה יבקשו מפיהו פורים ב, י, יא, ב – ע׳ תקסט – בשם הגריש״א, שדינו כצדקה שאצ״כ. ותלוי בהשקו״ט בגדר מתל״א. ואכ״מ.

#48991